מוזיקה היא אחת הדרכים שניתן להתחבר לרגש בצורה הכי עמוקה. מוזיקה עוזרת לעבד, לחלום , לרקוד בעיקר להרגיש.
כשהעולם הופך רועש מדי, מוזיקה עוזרת לי למצוא את עצמי מחדש.
ברגע שמתחילים לחוות חבלים, מי שאוהב מוזיקה מתחיל לחשוב במנגינות ורגשות.
במהלך הזמן יצרתי לעצמי פלייליסט במטרה להניע את התחושה הזו לא רק אצלי אלא גם אצל הנקשרת.
לפלייליסט הזה יש צורה. הוא מתחיל בעדינות - משהו שמכניס אותנו פנימה בהדרגה, מנגינה שמרגישה כמו חיבוק חמים, ומשהו להיאחז בו בזמן שהחבל מתהדק עליה. ואז לאט, כמעט מבלי לשים לב, הוא נושא אותה למקום אחר לגמרי. עולם קולנועי. חם, מרחיב, עולם אחר.
המוזיקה גדלה לאט לאט למשהו שבסופו של דבר נושא אותה לממד אחר, שם אפשר לשחרר. עולם קולנועי של הרפתקה והבעה, נעימות עם רמזים של ניסיוניות.
משהו קולנועי מבלי להציף.
רגוע מבלי להיות ריק.
סוג הצליל שגורם לחבל להרגיש פחות כמו כבלים ויותר כמו להיות מוחזק על ידי משהו עדין.
אותו רגע שבו המוח שלה מפסיק לסַפֵּר והיא פשוט קיימת בתוך התחושה.
מקום בו המוזיקה והחבל מתערבבים זה בזה והיא פשוט צפה.
אם מצאת פעם את המקום הזה בחבל, את תזהי אותו מיד, פשוט תושיטי את היד.