יש דברים שקל ללמוד, כי פשוט המוח שלנו מכיר, יודע ופשוט מסדר את הנוירונים בסדר הנכון.
אבל יש דברים שהם קשים, מאמצים את המוח, גורמים לו "להוציא עשן"...על כן יש צורך להרגיל אותו בעזרת חזרות ואימונים חוזרים.
בשבילי לימודי שיבארי, קשירות לא הולכים בקלות.
אחד הסיבות היא שאני לא ממש מתאמן בבית, לא חוזר על הטכניקה ורק מגיע לסדנאות שיש פעם או פעמים בשבוע.
הסיבה העיקרת היא לא זמן, אלא מחסור בגוף לתרגל עליו. בלי גוף נשי כל העניין מרגיש חסר משמעות, גם בבית וגם בסדנאות שלרוב מלאות בזוגות.
אני מרגיש כמו צייר בלי קנבס, יש לו מכחול, צבעים, סטודיו אבל אין לו על מה לצייר..ממש אומן מתוסכל.
בפעמים שכן קשרתי על גוף זר של אישה, הכרנו בסדנה, היו אנרגיות מאוד חזקות, מעין הרגשה של חיבוק ממושך. יצאתי מהסדנה כמו ילד שקנו לו גלידה בגלדריה, לא יכולתי להסתיר את החיוך.
אני מדמיין איך זה יכול להיות עם מישהי שאני מכיר את הגוף שלה או את דרך החשיבה שלה ומרגיש נוח איתה והיא איתי...
אם מישהי רוצה להצטרף למסע הזה, לחוות חווית חבל על העור, להרגיש מוגבלת אך עטופה, להתנסות או אולי לשבור את הגבולות שלה....אני אשמח להודעה, ומשם נמשיך.
