זעם, חרון אַף, כעס, רגז...מילים שונות לאותו מצב נפשי כאשר כל הגוף רועד,רועש וגועש.
"בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת".
הגוף שלנו מבטא בדיוק רב את ההר געש האלים שמכלה את נפשנו השלווה. כל שריר ועצם מקבלת תפקיד כמו חיילי בפלוגה לתקוף בעת פקודה, לחסל את האוייב להשמידו בכל אמצעי.
כאשר הזעם מכלה את הגוף, משתולל באין מפריע בנפש, פורט לו על מיתרי העצבים כאילו הוא נגן רוק כבד בהופעה חייה. אנחנו מבקשים לנוח, לשכב במיטה, מקום מפלט מכל העולם סביבנו, נחים,חולמים...
הוא נמצא שם איתנו, לא נרדם לרגע, עובד ובוחש בנו כאילו היינו דייסה...
מייצר חלומות, סיוטים. לא של ילדים עם מפלצות ,אלה של מבוגרים...סיוטים על אבדה, מחסור, בדידות ויגון.
חלומות סוריאליסטים שלא תמיד זוכרים אבל משאירים סימן אמיתי על הגוף וטעם לוואי בפה.
השינה היא ללא שינה, העייפות מתגברת, המתח עולה, הזעם נשאר ומשמר את עצמו עד להדחקה.
אומר לנו להתראות לך בהתפרצות הבאה!