אני בדרופ...
קמתי עם הרגשת דרופ שהתחילה עוד אתמול אבל הגוף העייף לא נתן לנפש את הדרור לצאת ולפרוץ לרגשות לצאת החוצה.
אני בדרופ..
דרופ של בדידות, דרופ שבה אחרי חשיפה גדולה לאנשים למשך תקופה יחסית ארוכה.
דרופ של חוסר בטחון וחוסר אמונה,
דרופ של התכנסות והתכרבלות פנימה,
דרופ שיושב חזק על הלב ולוחץ על הריאות כך שכל נשימה כבדה יותר מהקודמת.
דרופ שפותח את בלוטת הדמעות כמו שהסתיו פותח את שערי השמיים ליורה.
דרופ שלא נותן מנוח למחשבות, במקום מסויים לא התנהלתי נכון...לכן התחיל הדרופ.
אני יודע מה התרופה לדרופ, מכיר את הרגשות והמחשבות כמו את כף ידי.
לא בורח מהן, רק נותן להן מקום להתפשט בגופי ולתת לעצמי להרגיש.
התרופה היא חיבוק, מגע, אכפתיות ודאגה...שיעטפו אותי בחיבוק גדול, ידברו אלי, יתנו הזדמנות להכל לצאת לאוויר...לשחרר אותי מהמשקל ולתת לי הזדמנות לחייך, כי זו היא דרכי.
לפעמים המחשבות נוטות לכיוון הסקס או הסשן החד פעמי, שיתן את המגע האינטימיות הנדרשת...מעין אשלייה שסקס יחליף את הרוך הנדרש ויספק סוג של מעטפת למחשבות וישחרר אותי.
זמן גרוע להכיר אנשים על רקע רומנטי, מייצר ציפיות ואשליות מוטעות בשני הצדדים שמתנפצות על חוסר תקשורת והבנה שנוצרים מאי יכולת להסביר מה כל אחד צריך באותו הרגע...קרי האמת עצמה!
פתרון קצר לבעיה גדולה יותר...מהכרות אני עם עצמי, סקס בלי רגש נכון, הדרופ יתעמק והמערבולת תתגבר. הסקס פשוט יהיה מכה מתחת לחגורה.
דרך אחרת זה לתת זמן, לתת לרגשות להכיל את גופי ואז לתת להם מקום בזכרון ובתת מודע...לאבד אותם בגאנק יארד של הרגשות, כמו שרובינו עושים.
דרך נוספת זה לעבוד, להסיח את הדעת, לתת למוח לעבד מידע במקום לעבד רגשות. שוב פתרון קצר לבעיה גדולה...שיטה מאוד מוכרת לרובינו.
אני בוחר בחיבוק ובשיחה הנכונה, רוצה לעבד אותם נכון ולא לאבד אותם בגאנק יארד של הרגשות....אולי זה יקרה ואולי זה לא....הזמן יעשה את שלו.
תודה על ההקשבה:)
