זה לא בלוג!

אני נמצא באורח החיים הזה מעל עשור.

כשנכנסתי לראשונה לעולם ה-BDSM, חשבתי שהדברים החשובים הם: ידע, כישורים, ניסיון, אינטנסיביות, כימיה, ומציאת אנשים שחולקים את אותם תחומי עניין.

חלק מהדברים האלה עדיין חשובים.

אבל אם להיות כנה, הרבה מהדברים שחשבתי שהם חשובים לפני 10 שנים - הם לא אלה שאני שם עליהם את הדגש העיקרי היום.

בימים אלה אני מוצא את עצמי נותן תשומת לב רבה יותר לדברים כמו:

- ויסות רגשי
- עקביות
- יציבות
- הדדיות
- תיאום ציפיות מתמשך.
- אחריות (Accountability)
- תקשורת בזמן קונפליקט
- מודעות עצמית
- איך אדם מתייחס לסובבים אותו כשאין לו מה להרוויח.

באופן אירוני, ככל שאני יותר זמן בסביבה, כך אני פחות מתעניין בהתרשמות - ויותר מתעניין באמון.

אז אני סקרן:

לאלה שנמצאים באורח החיים כבר תקופה ארוכה - מה הפך להיות יותר חשוב כשהתבגרתם?

ובאותה מידה של חשיבות:

מה הפך להיות **פחות** חשוב?

אני מעוניין לשמוע משולטים/ות, נשלטים/ות, סוויצ'ים, טופים, בוטומים, פול ו/או מונו, מתחילים ודינוזאורים.

מה השתנה אצלכם?

אחרי שיחה עם חבר על כן אוהבים כדורגל או לא אוהבים, כי הוא מעדיף סקס מאשר לראות גברים רצים אחרי כדור במשך 90 דקות.

אמרתי לו בפליאה, למה צריך להפריד סקס מצפייה והאזנה, הרי איברים שונים עובדים כאן...מה באמת הקשר בניהם?!

אין שום סיבה שבעולם שבמשך 90 דקות + תוספת זמן, שלא אוכל לכדרר, לבעוט, לקפוץ, להפיל , לנגוח ובעיקר לבעוט גול בכל חור שרק קיים אצלה.
היא לא חייהת לראות איתי את המשחק, אפילו שתעשה רעש וצעקות שבר שיעוררו את השכנה הסקרנית מלמעלה שחושבת שמישהי במצוקה (כמעט הזמינה משטרה)...הכל עדיף על השדרנים החלולים, אבל זה כבר נושא אחר.

האמת לא באמת חייבים לגמור ב90 דקות, ניתן להמשיך עד שיתחיל או יסתיים המשחק הבא (רק הפרש של כמה שעות).

אני אומר שאם אורוויזיון צלחתי ואף גמרתי וגמרנו כאילו אנחנו הזוכים המאושרים.
אז מה זה לראות כדורגל ועוד חודש+ של זיונדי-אל  או  בעצם זיונד-כן ולעשות סקס אמריקה ביג טיים.

בקיצור, עזבו פיצוחים וחברים וויכוחים, תקחו אותה לשבת, לרכב, לשכב וללמד אותה מה זה באמת נבדל ובעיטת וולה.

המאנצ' הוא באופן מסורתי מפגש של אנשים בעלי נטייה ל-BDSM במקום "ונילי" ואווירה נינוחה. בדרך כלל המקום סגור לקהל היעד, לדוגמה: מסעדה או בר.
על פי המחקר שעשיתי, המאנצ'ים צצו החל משנות ה-90 באזור פאלו אלטו, קליפורניה. הם התפשטו לערים גדולות רבות ברחבי העולם. אצלנו האבולוציה של מפגשים אלה התחילה מהפרטי - אירוח בבית, ולאט לאט נוצרו גם מאנצ'ים בחוץ.
רק אחד זכור לי שנמשך כמה שנים והסתיים קצת אחרי הקורונה - המוזה.

המטרה המקורית של המאנצ' הייתה להציע מרחב לקהילה ולחיבור עבור אלה שמתעניינים ב-BDSM.

הסצנה התרחבה, במיוחד לאחר מגפת הקורונה, ומאנצ'ים קיבלו לתוכם יותר מאשר רק את חובבי ה-BDSM; אנו רואים אנשים קינקיים שמחפשים שותפים מיניים או חיבורים מיניים כאלה ואחרים, ואין להם עניין רב ב-BDSM עצמו.
מהתצפיות שלי, הערבוב בין אנשים שאינם בהכרח מחפשים להשתתף ב-BDSM אלא מחפשים שותפים מיניים, השפיע על האופן שבו חלק מהמאנצ'ים מתנהלים.

חלק מהמאנצ'ים מוצאים דרכים לפתות קהילה על ידי סקסואליזציה של האירוע. הם משחקים משחקים עם שאלות מיניות רבות, או מתייחסים לאירוע כמו דייטינג מהיר ואף מציעים פליי אחרי שלב השיח המוקדם. מארחים מדברים במונחים מיניים על מה שהם לובשים (או לא לובשים) ומה הם עשויים לעשות במהלך האירוע.
למרות שאני מבין שזה נעשה בהנאה (היי, אין לי שום דבר נגד סקס... אני במקרה מעריץ גדול 😅), אני חושב שזה צריך להיעשות בזהירות רבה: סקסואליזציה של מאנצ'ים עלולה להוביל לאי-הבנות לגבי מה שיכול/צריך לקרות במאנצ'.

זה בהחלט יכול למשוך טורפים, זוגות שמחפשים מרחב משחק זול שלא תמיד בהסכמה עם הקהל או בכלל בידיעתו, וכמובן אנשים שבאים בלי הבנה בסיסית של כמה רגיש מרחב כזה יכול להיות. הם לא תמיד מבינים את המורכבות שיכולה להיות בו – הבנה של גבולות פיזיים, "לא זה לא" וכו'. על פניו, זו התנהלות שניתן לראות לפעמים במסיבות ללא סינון ושמירת מרחב טובה.

חשוב להבין: כאשר יוצרים אווירה מינית במרחב, מזמינים פוטנציאלית גם סכנה למרחב.

יש לי חברים ונילים, קינקים לייט וגם סווינגרים - אנשים מיניים יותר ומיניים פחות. לכן אין זו ביקורת על איך שקינקיסטים אחרים נהנים מעצמם; זה על איך שמאנצ'ים נראים כאילו הם הופכים לאובר-מיניים בלי הרבה סינון.
הם מפתים אנשים חדשים לקהילה עם הרעיונות הלא נכונים לגבי מהו מאנצ', ומחזקים את הרעיונות הללו עם הפעילות במקום. מאנצ'ים הפכו ליותר אירועי מפגש לייף-סטייל ופחות להזדמנות להתחבר עם הקהילה במרחב ונילי ובטוח.

תמיד שואלים אותי למה אני שם דגש חזק על סינון אצלי במאנצ'?
למה השאלות האישיות על פניו?
למה צריך להיחשף בפני עם שם ורשת חברתית כלשהי?
ומי אני בכלל לשאול שאלות?

התשובות מאוד פשוטות: מי שאתם – זה מה שבסוף בונה את הוויב במרחב, לא אני, מבטיח:)

יגיעו למרחב ונילים - יהיה מרחב של ונילים.            יגיעו למרחב טורפים – יהיה וויב של טורפים.
יגיעו למרחב סווינגרים - יהיה וויב סווינגריים.

קיצר, בטח הבנתם כבר את העניין.

מי יסבול בסוף? אתם האורחים (וכנראה בעיקר נשים, מניסיוני).

שאלות על ה-BDSM שלכם הן כמו שאלות על קורות חיים לעובד: מה עשיתם בעבר (פרקטיקות, דינמיקות וכו'), ומה אתם רוצה לעשות בעתיד. איך אתם רואה את עולם ה-BDSM ממבט הראייה האישי שלכם. אלה הלחם והחמאה של כל בדסמי שחולם להגשים או רוצה לשחזר מהעבר. מהיכרות אישית  - רובם ישמחו לשתף בגאווה.
אין זו הכוונה להיכנס לחדר המיטות או לחקור על אקטים מיניים (אפרופו מחפשי חיבורים מיניים, מרחבים מיניים וגם טורפים...)

מרחב BDSM הוא לא בהכרח מיני!

בלי קשר, יש כל מיני מאנצ'ים  - טובים יותר וטובים פחות. תלכו לכל מפגש לפחות פעם אחת, במיוחד אם אתם חדשים.
תכירו את האנשים מעבר לוירטואלי, תמצאו את המרחב ואת האנשים שעושים לכם טוב, תקחו בעלות על הפנטזיות וההיכרויות שלכם פנים מול פנים.
תשמרו על עצמכם ועל האחרים במרחבים – זה תמיד יחזור אליכם שבעתיים!

אני פותח את הדלת עם חיוך גדול על הפנים ומושך אותה פנימה לחיבוק חם. אנחה לא רצונית בוקעת משפתיה כשהיא נרגעת אל תוך החזה שלי.

אני מלטף את השיער שלה, ומרגיש איך היא מתחילה לרטוט תחת המגע שלי. רגש נתקע בגרונה כשהשריון היומיומי שלה יורד והלחץ והחרדה היומיומיים פתאום מבעבעים על פני השטח. אני מסובב אותה הצידה וסוגר את הדלת מאחורינו.

"אה, אני רואה שעבר יותר מדי זמן, קטנטונת," אני אומר, ושומע את הקמט על שפתיי.

היא פותחת את הפה כדי למחות ולפני שהמילים יוצאות, אני עוטף את בסיס השיער שלה בידי ומעלה את הסנטר שלה למעלה. הפה שלה נפער, השקר גווע על שפתיה כשהיא בוהה בעיניי. היא סוגרת אותו מיד, נבוכה שהיא כל כך שקופה.

"ככה חשבתי," אני אומר לה. "את יודעת שאסור לך לשקר לי."

היא מנידה בראשה לאישור כשהאחיזה שלי בשיער שלה מתרופפת, ומביטה למטה לרצפה, לחייה אדומות ובוערות.

"מה אמרת?" אני שואל אותה.
"כן, אדוני," היא עונה.
"מממם, ילדה טובה," אני אומר ומנשק את מצחה בחיבה, מלטף את השיער שלה שוב.

אנחנו עומדים ככה זמן מה, אני לא בטוח כמה זמן, עד שהמתח עוזב את גופה. אני לוחש לה מילות אישור כשאני מצמיד אותה חזק לגופי, מלטף את לחייה, מנשק את ראשה, מלטף את גבה, צובט את ישבנה.

אנחנו נשארים כך עד שאני מרגיש אנחה גדולה יוצאת מגופה, המתח נמס והיא סוף סוף רגועה.

"לצערי, אני עדיין לא סיימתי את העבודה שלי להיום," אני אומר לה, "אבל יש לי תוכנית לזה."

אני מתרחק עם חיוך שובב ומוביל אותה למשרד שלי. שם היא רואה כרית ושתי שמיכות מתחת לשולחן ליד כיסא העבודה. היא מסתכלת עליי ומרימה גבה.

אני מתיישב ומושך אותה פנימה דרך הירכיים שלה, מנשק את שפתיה וסוטר לה על הישבן. אני מחזיק את הנשיקה על הקצה בין שלום לתשוקה יותר מדי זמן ואנחה רכה בורחת ממנה. אני נשען אחורה ומחייך במבט שרוצה וטרוף אותה.

"התפשטי."

היא מתחילה מיד, מורידה את שרוולי הגופייה והחזייה. בתנועה אחת איטית היא תופסת עם האגודל את החזייה, החולצה והחצאית ודוחפת את הבגדים לרצפה.

היא עומדת עירומה ורוצה להסיט את מבטה ממני, אבל אני מחזיק אותו עד שהמתח בכתפיים שלה משתחרר. אני קם, עובר מאחוריה ומקיף אותה במבט. עיניה נעוצות ברצפה ליד בסיס הכיסא.

אני רואה אותה מתכווצת בכוס שלה באופן לא רצוני כשהיא מתחילה להיות יותר נרגשת תחת כובד המבט שלי. המתח בחדר מורגש, ואני רואה שהיא נרטבת יותר ויותר.

לבסוף אני נעמד מאחוריה, עוטף אותה הזרוע אחת מלפנים כדי לצבוט ולסובב את הפטמה שלה, וביד השנייה כורך את כף ידי סביב צווארה, מושך אותו בחוזקה הצידה. אני נושך את צווארה חזק, והיא רועדת ונאנחת, מרגישה את הזין הקשה שלי בין פלחיה כשאני נצמד אליה. היא מתחילה לנזול אפילו יותר.

אני משחרר אותה, מזיז את הכיסא, פורש שמיכה אחת מתחת לשולחן ומשליך את הכרית באמצע.

"שבי על הכרית," אני אומר.

כשהיא זוחלת על ארבע מתחת לשולחן, אני מסיר את מכנסיי ומתיישב בכיסא. אני נשען אחורה, מקרב את הישבן לקצה הכיסא, מפסק את הרגליים לרווחה ודוחף את עצמי מתחת לשולחן יחד איתה.

אני עוצר, מחייך ומצביע על השמיכה השנייה.
"אם יהיה לך קר, את יכולה להתכסות בה, ברור?"
"כן, אדוני," היא עונה.
"אני צריך בערך שעה כדי לסיים את העבודה," אני אומר לה. "מוטב שתהיי שימושית. ואל תיגעי בעצמך."

אני מתמקם בכיסא והמקלדת מתחילה להקליק. היא מניחה את פניה על הירך שלי, שואפת את הריח שלי ומשמיעה אנחה רכה. הזין שלי חצי קשה מול הפנים שלה.

היא מתקרבת עם הראש, נותנת נשיקה עדינה על הקצה ומלקקת את הטיפות המלוחות משפתיה, ואז נשענת עם הפנים שלה אל מפשעתי כך שהביצים והזין שלי נחים על צד הפנים שלה. הרגליים שלי מפוסקות בדיוק מספיק כדי שהיא תוכל לנווט.

היא משתמשת בידיים שלה, בהיסוס ובעדינות בהתחלה, מלטפת את הירכיים שלי, את השוקיים. היא נוגעת בי, מרגישה את סיבי השרירים תחת האצבעות שלה.

אני מקבל שיחה מהעבודה, ואני, להפתעתה, עונה ומתחיל לדבר עם עמית לעבודה. אני מרגיש שהחיוך שלה מתרחב. היא אוחזת בזין שלי ביד אחת, מכוונת אותו לפניה, והלשון שלה מתחילה ללקק יתר שאת למעלה ולמטה לאורכו כשהראש שלה עדיין נשען.

היא משמיעה אנחה קטנה ואני תופס מיד בשיער שלה ומושך את ראשה בחוזקה הצידה. אני מחזיק אותה שם ומושך קצת יותר חזק, אומר לה בשקט להיות בשקט. היא מנידה בראשה ואני משחרר.

היא חוזרת מיד למקום שלה, מלקקת ונוגעת בי. אני מרגיש שהזין שלי מתקשה יותר ויותר תחת המגע שלה. היא נרגעת ומכניסה אותו לפה. היא דוחפת אותו עד עומק הגרון שלה ואני לוחץ על הראש שלה, מחזיק אותה שם בזמן שהיא נחנקת בשקט מופתי.

אני משחרר, רוק גרון וריר נוטפים משפתיה על מפשעתי ועל הביצים שלי. היא שומרת אותי בפה שלה, משתמשת בלשון כדי ללטף את החור, להקיף את הראש עם הלשון, ללקק אותו בזמן שהוא עדיין בתוך הפה שלה.

אני ממשיך ללטף את ראשה, והיא מרגישה את הרטיבות מהכוס שלה מתחילה לזלוג על הרגליים שלה. אני לא יודע כמה זמן היא עושה את זה אבל המוח שלה מתחיל לזמזם והיא מתחילה להרגיש כאילו היא מרחפת, פשוט משתמשת בפה שלה בלי לחשוב.

אני דוחף את הראש שלה אחורה כשאני מסיים את השיחה, כאילו היא צעצוע שלי. היא מתחילה לנשק את הירכיים שלי, מתחילה מהברכיים ועולה למעלה. לאט, נותנת תשומת לב לכל חלק בעור שלי, נשיקה , מדי פעם נשיכה קלה , ליקוק, ועוד פעם נשיקה.

היא מגיעה למפשעה שלי אבל במקום לשים אותו בפה היא הולכת פתאום לברך השנייה ועושה אותו דבר גם שם. היא מסתכלת על העור שלי ועל הזין שלי. על הקשיחות שמולה, מטפטף נוזלי precum ואני יודע שהיא רוצה לטעום, אבל היא מכריחה את עצמה להתמקד לאט בנשיקה אחת או ליקוק או נשיכה בכל פעם.

כשהיא חוזרת היא לא מתפנקת, אלא מרימה את הזין והביצים שלי ומלקקת את הפריניאום שלי בתנועות ארוכות וחזקות. אני נאנח ומתרום מזיז קצת, אז היא מרחיבה את הליקוקים בין הביצים שלי מהרקטום עד קצה הזין שלי, פותחת את הפה ודוחפת אותי לעומק הגרון.

אני עוצר, מושיט יד מתחת לשולחן, תופס בשיער שלה ודוחף לתוך הגרון שלה, מזיין את הפה שלה בלהט במשך דקות ארוכות. פתאום אני משחרר, דוחף אותה אחורה ואומר בקשיחות:

"אני עובד, תהיי ילדה טובה."

היא נושפת, מניחה את הראש על הירך שלי, מלקקת את הביצים שלי ואוחזת בעדינות בזין שלי ביד, לוחצת ומזיזה אותו למעלה ולמטה באיטיות רבה.

אנחנו נשארים ככה זמן מה. החקירה שלה גורמת לה לעשות דברים רנדומליים. היא מלקקת, נושכת קלות, מוצצת… היא לא חושבת על זה, מה שחולף לה בראש היא עושה.

הקצב והתדירות משתנים, אני ממשיך ללטף את השיער שלה או מתקן אותה כשצריך. אני מרגיש שהיא שוקעת לסאבספייס, רק סוגדת לזין שלי ואני מנהל אותה עם מעט מאוד הוראות, מחזיק אותה על הקצה של ריחוף ...."איפה אנחנו?"

אני שם לב שהצוואר שלה מציק לה קצת, היא מנסה לשחרר אותו, מגלגלת את הראש מצד לצד.
אני מחליט להזמין אותה לצאת, יוצר קשר עין, היא עם חיוך ביישני, כשהלחיים שלה ורודות, מנידה את הראש לשלילה.

אני דוחף את הכיסא פנימה, עוטף אותה עם רגליי, ממשיך ללטף לה את הראש כדי שתניח את הראש בחיקי. היא מניחה את ראשה, אני מלטף את שיערה ולחייה החמות וביד השנייה ממשיך לעבוד בעכבר והמקלדת.

היא שואפת את הריח שלי, שמה לב שהרטיבות שלה עכשיו סמיכה יותר וניכרת מאוד על רגליה, בזמן שהיא מלקקת בעצלות את הזין שלי. נהנית מהטעם והריח שלו.

הזמן נראה עומד מלכת, היא מרחפת אי שם באושר שלה.

לפתע אני דוחף אחורה את הכיסא מהשולחן.
"בואי," אני אומר לה בתקיפות ומציע את ידי.

היא זוחלת החוצה מתחת לשולחן, מניחה את ידה בידי, ואנחנו יוצאים מהחדר.
אני פותח את הדלת עם חיוך גדול על הפנים ומושך אותה פנימה לחיבוק חם. אנחה לא רצונית בוקעת משפתיה כשהיא נרגעת אל תוך החזה שלי.

אני מלטף את השיער שלה, ומרגיש איך היא מתחילה לרטוט תחת המגע שלי. רגש נתקע בגרונה כשהשריון היומיומי שלה יורד והלחץ והחרדה היומיומיים פתאום מבעבעים על פני השטח. אני מסובב אותה הצידה וסוגר את הדלת מאחורינו.

"אה, אני רואה שעבר יותר מדי זמן, קטנטונת," אני אומר, ושומע את הקמט על שפתיי.

היא פותחת את הפה כדי למחות ולפני שהמילים יוצאות, אני עוטף את בסיס השיער שלה בידי ומעלה את הסנטר שלה למעלה. הפה שלה נפער, השקר גווע על שפתיה כשהיא בוהה בעיניי. היא סוגרת אותו מיד, נבוכה שהיא כל כך שקופה.

"ככה חשבתי," אני אומר לה. "את יודעת שאסור לך לשקר לי."

היא מנידה בראשה לאישור כשהאחיזה שלי בשיער שלה מתרופפת, ומביטה למטה לרצפה, לחייה אדומות ובוערות.

"מה אמרת?" אני שואל אותה.
"כן, אדוני," היא עונה.
"מממם, ילדה טובה," אני אומר ומנשק את מצחה בחיבה, מלטף את השיער שלה שוב.

אנחנו עומדים ככה זמן מה, אני לא בטוח כמה זמן, עד שהמתח עוזב את גופה. אני לוחש לה מילות אישור כשאני מצמיד אותה חזק לגופי, מלטף את לחייה, מנשק את ראשה, מלטף את גבה, צובט את ישבנה.

אנחנו נשארים כך עד שאני מרגיש אנחה גדולה יוצאת מגופה, המתח נמס והיא סוף סוף רגועה.

"לצערי, אני עדיין לא סיימתי את העבודה שלי להיום," אני אומר לה, "אבל יש לי תוכנית לזה."

אני מתרחק עם חיוך שובב ומוביל אותה למשרד שלי. שם היא רואה כרית ושתי שמיכות מתחת לשולחן ליד כיסא העבודה. היא מסתכלת עליי ומרימה גבה.

אני מתיישב ומושך אותה פנימה דרך הירכיים שלה, מנשק את שפתיה וסוטר לה על הישבן. אני מחזיק את הנשיקה על הקצה בין שלום לתשוקה יותר מדי זמן ואנחה רכה בורחת ממנה. אני נשען אחורה ומחייך במבט שרוצה וטרוף אותה.

"התפשטי."

היא מתחילה מיד, מורידה את שרוולי הגופייה והחזייה. בתנועה אחת איטית היא תופסת עם האגודל את החזייה, החולצה והחצאית ודוחפת את הבגדים לרצפה.

היא עומדת עירומה ורוצה להסיט את מבטה ממני, אבל אני מחזיק אותו עד שהמתח בכתפיים שלה משתחרר. אני קם, עובר מאחוריה ומקיף אותה במבט. עיניה נעוצות ברצפה ליד בסיס הכיסא.

אני רואה אותה מתכווצת בכוס שלה באופן לא רצוני כשהיא מתחילה להיות יותר נרגשת תחת כובד המבט שלי. המתח בחדר מורגש, ואני רואה שהיא נרטבת יותר ויותר.

לבסוף אני נעמד מאחוריה, עוטף אותה הזרוע אחת מלפנים כדי לצבוט ולסובב את הפטמה שלה, וביד השנייה כורך את כף ידי סביב צווארה, מושך אותו בחוזקה הצידה. אני נושך את צווארה חזק, והיא רועדת ונאנחת, מרגישה את הזין הקשה שלי בין פלחיה כשאני נצמד אליה. היא מתחילה לנזול אפילו יותר.

אני משחרר אותה, מזיז את הכיסא, פורש שמיכה אחת מתחת לשולחן ומשליך את הכרית באמצע.

"שבי על הכרית," אני אומר.

כשהיא זוחלת על ארבע מתחת לשולחן, אני מסיר את מכנסיי ומתיישב בכיסא. אני נשען אחורה, מקרב את הישבן לקצה הכיסא, מפסק את הרגליים לרווחה ודוחף את עצמי מתחת לשולחן יחד איתה.

אני עוצר, מחייך ומצביע על השמיכה השנייה.
"אם יהיה לך קר, את יכולה להתכסות בה, ברור?"
"כן, אדוני," היא עונה.
"אני צריך בערך שעה כדי לסיים את העבודה," אני אומר לה. "מוטב שתהיי שימושית. ואל תיגעי בעצמך."

אני מתמקם בכיסא והמקלדת מתחילה להקליק. היא מניחה את פניה על הירך שלי, שואפת את הריח שלי ומשמיעה אנחה רכה. הזין שלי חצי קשה מול הפנים שלה.

היא מתקרבת עם הראש, נותנת נשיקה עדינה על הקצה ומלקקת את הטיפות המלוחות משפתיה, ואז נשענת עם הפנים שלה אל מפשעתי כך שהביצים והזין שלי נחים על צד הפנים שלה. הרגליים שלי מפוסקות בדיוק מספיק כדי שהיא תוכל לנווט.

היא משתמשת בידיים שלה, בהיסוס ובעדינות בהתחלה, מלטפת את הירכיים שלי, את השוקיים. היא נוגעת בי, מרגישה את סיבי השרירים תחת האצבעות שלה.

אני מקבל שיחה מהעבודה, ואני, להפתעתה, עונה ומתחיל לדבר עם עמית לעבודה. אני מרגיש שהחיוך שלה מתרחב. היא אוחזת בזין שלי ביד אחת, מכוונת אותו לפניה, והלשון שלה מתחילה ללקק יתר שאת למעלה ולמטה לאורכו כשהראש שלה עדיין נשען.

היא משמיעה אנחה קטנה ואני תופס מיד בשיער שלה ומושך את ראשה בחוזקה הצידה. אני מחזיק אותה שם ומושך קצת יותר חזק, אומר לה בשקט להיות בשקט. היא מנידה בראשה ואני משחרר.

היא חוזרת מיד למקום שלה, מלקקת ונוגעת בי. אני מרגיש שהזין שלי מתקשה יותר ויותר תחת המגע שלה. היא נרגעת ומכניסה אותו לפה. היא דוחפת אותו עד עומק הגרון שלה ואני לוחץ על הראש שלה, מחזיק אותה שם בזמן שהיא נחנקת בשקט מופתי.

אני משחרר, רוק גרון וריר נוטפים משפתיה על מפשעתי ועל הביצים שלי. היא שומרת אותי בפה שלה, משתמשת בלשון כדי ללטף את החור, להקיף את הראש עם הלשון, ללקק אותו בזמן שהוא עדיין בתוך הפה שלה.

אני ממשיך ללטף את ראשה, והיא מרגישה את הרטיבות מהכוס שלה מתחילה לזלוג על הרגליים שלה. אני לא יודע כמה זמן היא עושה את זה אבל המוח שלה מתחיל לזמזם והיא מתחילה להרגיש כאילו היא מרחפת, פשוט משתמשת בפה שלה בלי לחשוב.

אני דוחף את הראש שלה אחורה כשאני מסיים את השיחה, כאילו היא צעצוע שלי. היא מתחילה לנשק את הירכיים שלי, מתחילה מהברכיים ועולה למעלה. לאט, נותנת תשומת לב לכל חלק בעור שלי, נשיקה , מדי פעם נשיכה קלה , ליקוק, ועוד פעם נשיקה.

היא מגיעה למפשעה שלי אבל במקום לשים אותו בפה היא הולכת פתאום לברך השנייה ועושה אותו דבר גם שם. היא מסתכלת על העור שלי ועל הזין שלי. על הקשיחות שמולה, מטפטף נוזלי precum ואני יודע שהיא רוצה לטעום, אבל היא מכריחה את עצמה להתמקד לאט בנשיקה אחת או ליקוק או נשיכה בכל פעם.

כשהיא חוזרת היא לא מתפנקת, אלא מרימה את הזין והביצים שלי ומלקקת את הפריניאום שלי בתנועות ארוכות וחזקות. אני נאנח ומתרום מזיז קצת, אז היא מרחיבה את הליקוקים בין הביצים שלי מהרקטום עד קצה הזין שלי, פותחת את הפה ודוחפת אותי לעומק הגרון.

אני עוצר, מושיט יד מתחת לשולחן, תופס בשיער שלה ודוחף לתוך הגרון שלה, מזיין את הפה שלה בלהט במשך דקות ארוכות. פתאום אני משחרר, דוחף אותה אחורה ואומר בקשיחות:

"אני עובד, תהיי ילדה טובה."

היא נושפת, מניחה את הראש על הירך שלי, מלקקת את הביצים שלי ואוחזת בעדינות בזין שלי ביד, לוחצת ומזיזה אותו למעלה ולמטה באיטיות רבה.

אנחנו נשארים ככה זמן מה. החקירה שלה גורמת לה לעשות דברים רנדומליים. היא מלקקת, נושכת קלות, מוצצת… היא לא חושבת על זה, מה שחולף לה בראש היא עושה.

הקצב והתדירות משתנים, אני ממשיך ללטף את השיער שלה או מתקן אותה כשצריך. אני מרגיש שהיא שוקעת לסאבספייס, רק סוגדת לזין שלי ואני מנהל אותה עם מעט מאוד הוראות, מחזיק אותה על הקצה של ריחוף ...."איפה אנחנו?"

אני שם לב שהצוואר שלה מציק לה קצת, היא מנסה לשחרר אותו, מגלגלת את הראש מצד לצד.
אני מחליט להזמין אותה לצאת, יוצר קשר עין, היא עם חיוך ביישני, כשהלחיים שלה ורודות, מנידה את הראש לשלילה.

אני דוחף את הכיסא פנימה, עוטף אותה עם רגליי, ממשיך ללטף לה את הראש כדי שתניח את הראש בחיקי. היא מניחה את ראשה, אני מלטף את שיערה ולחייה החמות וביד השנייה ממשיך לעבוד בעכבר והמקלדת.

היא שואפת את הריח שלי, שמה לב שהרטיבות שלה עכשיו סמיכה יותר וניכרת מאוד על רגליה, בזמן שהיא מלקקת בעצלות את הזין שלי. נהנית מהטעם והריח שלו.

הזמן נראה עומד מלכת, היא מרחפת אי שם באושר שלה.

לפתע אני דוחף אחורה את הכיסא מהשולחן.
"בואי," אני אומר לה בתקיפות ומציע את ידי.

היא זוחלת החוצה מתחת לשולחן, מניחה את ידה בידי, ואנחנו יוצאים מהחדר.

המשך יבוא...

יום שבת בבוקר. אני ישן. היא לא.

אם השעה סבירה, מותר לה להעיר אותי כשהיא משתמשת בזין שלי כמוצץ. ככה הגוף שלי מתעורר לפני שהמוח בכלל מתחיל לעבוד. העניין שלה כאן זה בכלל לא המציצה עצמה, עבורה זאת פשוט פעולה מרגיעה ומקרקעת.
וכאשר אני סופסוף מתעורר, היא בדרך כלל קמה להכין לי תה של הבוקר.

הפעם זה שונה. היא מחליקה מתחת לשמיכה ומניחה את הראש על הבטן שלי, מרגישה את הנשימה האיטית שלי. הזין עדיין רך. בלי ידיים היא לוקחת אותו לפה ומוצצת אותו בקצב, כאילו זה מוצץ אמיתי. עם הזמן הוא מתחיל להתקשות, לאט לאט ממלא את חלל פיה - בבוקר הזין שלי נהיה הרבה יותר קשה ועבה מהרגיל. היא ממשיכה למצוץ ולוקחת אותו עמוק יותר עד שהוא לגמרי זקוף וקשה.

בדרך כלל בשלב הזה היא כבר לא מצליחה להתאפק ועוברת למציצה אמיתית ומלאה. אבל הפעם היא מחליטה ללכת בכיוון אחר. לשנינו היה ערב מאוד מתיש והיא רצתה שאני ארגע כמה שיותר. היא מכניסה אותו הכי עמוק שהיא יכולה בלי להיחנק, ומשאירה אותו שם. עמוק וחם, בלי לזוז בכלל. סתם כמו חור שקט וחם. מחכה עד שאני אהיה ער מספיק כדי שתוכל להגיש לי את התה.

אני מתעורר טיפה, מחליק את היד לשיער שלה.
שום מילה. אני לא מדבר, רק דוחף את הראש שלה למטה בעצלות, בודק כמה היא יכולה להכניס. היא מאוד רכה וכנועה, הגוף רפוי והראש לא זז עד שאין לה ברירה. אני נותן לה לנשום לפני שאני דוחף אותה שוב למטה, לאט. עדיין דממה - שום מילה. התנועות שלי כל כך איטיות שזה כמעט כאילו אני עדיין ישן.

עד שאני לא.

אני מתהפך על הצד, משאיר את הזין שלי בפה שלה ומניח את הירך שלי על הראש שלה, נועל אותה במקום. היד שלי מחזיקה אותה, אבל אין לה שום כוונה לזוז משם. העצלות שלי הופכת לכוחניות, ואני מתחיל לאט לזיין לה את הגרון. העיניים שלה מתחילות לדמוע והרוק זולג לה על הפנים. ואז אני דוחף את ראשה בכוח למטה על הזין ומחזיק אותה שם עד שהיא נחנקת. שוב ושוב - מזיין לה את הגרון בין הדחיפות למטה.

אני לוקח את היד שלה שמחזיקה את הרגל שלי ומניח אותה על התחת שלי. היא כבר מבינה מה אני רוצה ממנה, והיא לאט לאט דוחפת אצבע אחת פנימה. גם בתנוחה הזאת, השליטה עדיין שלי לגמרי והיא כאן רק בשביל ההנאה שלי. ברגע שהאצבע שלה נכנסת לגמרי אני מגביר את הקצב. היא דוחפת את האצבע באותו קצב, המוח שלה נכבה יותר ויותר עד למצב אוטומטי. אני מזיין לה את הגרון בצורה גסה ועמוקה, היא מתקשה להכיל אותו בשלמותו. המוח שלה נמס מבפנים, הדבר היחיד שנותר בראש שלה - "אני הילדה הצייתנית הקטנה שלו".

לפתע אני יוצא החוצה בבת אחת.
"עלי," אני פוקד עליה.
היא מיד מטפסת מעליי, ממקמת את עצמה ומכניסה אותו פנימה בתנועה אחת חלקה. היא כל כך רטובה. היא מתחילה לזוז, ולרגע אני נותן לה עד שאני מושך אותה אליי. הגוף שלה נשען על שלי. היא רוצה לזוז.
"אל תזוזי," אני פוקד. אני אוהב לשחק לה במוח. הזין שלי עמוק בתוכה, היא רועדת ומתאפקת לא להתחכך בי כמו כלבה בייחום.

אני מחליט לאפשר לה.
"לאט," אני אומר.
היא מתיישבת ישר, ידיים מאחורי הגב כדי שלא תאבד שליטה, ומתחילה לרכב עליי לאט. היא מסתכלת עליי, אבל אני מושיט יד לטלפון ולא מסתכל עליה בכלל. היא שומעת שאני צופה בפורנו, ולא יודעת בדיוק מה אני רואה. מדי פעם אני מראה לה כמה שניות עם הערה על מה אני אוהב בסרטון.
ההשפלה גורמת לה להיות עוד יותר רטובה ועוד יותר קטנה. היא סתם כאן בשביל ההנאה שלי.

כשאני מניח את הטלפון, אני מסתכל עליה ואומר לה לשכב על הגב - היא הרוויחה את זה. היא קצת מהססת בהתחלה, ובודקת אם אני באמת מתכוון שמותר לה לגמור. אני כן.

המשקל שלי לוחץ אותה למזרן, בזמן שאני מחליק פנימה בלי בעיה. אני נושם לה לאוזן, היא מרגישה את חום הבל הפה שלי ושומעת את גניחותיי. אני שואל אותה שאלות על אתמול ומבקש תשובות, היא מתקשה לדבר ולענות.
המשקל שלי עליה, אני מזיין אותה לאט ועמוק. כל פעם שהיא טועה - אני דוחף בכוח עוד יותר עמוק.

לא לקח לה הרבה זמן עד שהיא גמרה. הידיים שלה נאחזות נואשות בירכיים שלי, היא מנסה לא להתפרק. היא צועקת, נאבקת, ומתחילה לבכות מהשחרור עוד באמצע האורגזמה. היא מרגישה כל כך אסירת תודה וכל כך קטנה. היא ממשיכה לבכות, ואני לא עוצר. אני הופך אותה, מרים לה את הרגליים גבוה וממשיך לזיין אותה - חזק ועמוק יותר. והיא בוכה מתחתיי, מנסה ליצור קשר עין דרך העיניים הדומעות. היא לגמרי מוגזמת ומפורקת, אבל לראות את הפנים שלי דרך העיניים המטושטשות שלה שומר עליה קצת מקורקעת.

אני מושך החוצה ומתיישב לידה. המוח שלה מנותק, היא לא יכולה לעשות שום דבר חוץ מלבכות. אני הופך אותה על הצד, היא רוצה להתכרבל, אבל אני תופס לה את הירכיים וחודר אליה לאט מאחור.
"זה ירגיע אותך," אני אומר לה בחיבה, וזה באמת עוזר. אני מזיין אותה שוב, אבל בתנועות איטיות. היד שלי בשיער שלה מושכת לה את הראש אחורה, מזכירה לה את מקומה - גם אחרי שנתתי לה מה שהיא רצתה. הדמעות שלה נעלמות מהר והופכות לאושר עייף. הגוף שלה נרגע בן רגע. אני לאט לאט מוריד את הקצב עד עצירה מוחלטת - הזין שלי עדיין בפנים, ושנינו נרדמים לחצי שינה.

לאחר זמן מה היא מסתובבת אליי ואומרת לי שהיא עדיין רטובה לגמרי, עם מבט חרמן והעיניים מלאות בהשתוקקות. אני מחייך, מסובב אותה מעליי כך שהיא מתיישבת לי על הפנים. היא משחררת את האגן, רגליה מקופלות, נשענת על הקיר מאחוריה כדי לא ליפול.
היד שלי על הזין שלי, אני מקרב אותה עם היד השנייה - הכוס שלה עדיין על הפנים שלי והזין שלי מול פיה הרטוב.

בצייתנות היא פותחת את הפה ומוציאה את הלשון, מוכנה להיות בשימוש. אני ממשיך לגעת בעצמי, הקצה של הזין נוגע בלשון שלה בכל פעם שהיד עולה. היא לא מעיזה לגעת בו בעצמה, היא סתם אובייקט בשביל ההנאה שלי. הפה שלי עדיין טועם את הכוס שלה, והיא לא זזה - מחכה, ממתינה בצפייה שיקרה משהו.

בלי אזהרה היא מרגישה שאני עומד לגמור. היא במהירות סוגרת את השפתיים סביב הקצה, לוקחת הכול בתיאבון, שולקת ומוצצת את כל מה שיוצא. לאט לאט היא נותנת לו להחליק עמוק פנימה, ואני דוחף אותו עמוק עוד יותר לגרון. כשהגלים האחרונים בגופי שוככים, היא מלקקת כל טיפה שהחמיצה מהבטן שלי ומתגלגלת על הצד.

היא תופסת את הרגל שלי, נאחזת בה ומתכרבלת לכדי כדור, מרגישה כל כך מסופקת וקטנה, לפני שהיא קמה ומכינה לי סוף סוף את התה של הבוקר.

המשיכה הראשונה למעלה היא תמיד מחסום מנטלי עבורה. כשאני מרים לה את הרגל למעלה, הכאב הוא הדבר היחיד שיש לה בראש. האם היא יכולה לעמוד בזה? זה יותר מדי? האם היא צריכה להיכנע? זה כמו משחק מנטלי פנימי שהיא צריכה לכבוש לפני שהיא יכולה לצלול לתוך הגוף שלה. אני עוצר לשנייה, נותן לה להתאזן ובודק אותה, לפני שאני מרים אותה אפילו גבוה יותר. הרגל שלה למעלה בפוטומומו, החלק העליון של גופה ההפוך, קשור ב-TK.

המחסום נעלם לאט לאט כשהיא מקבלת את הכאב. זה לא כאב רע, הגוף שלה פשוט צריך להתרגל. והמוח הרועש שלה לאט לאט נהיה שקט. הדבר היחיד שחשוב הוא כאן ועכשיו - אני ואת בבועה שלנו.

כשכל מה שמסביבה נהיה מטושטש ורחוק, הנוכחות שלי היא מה שהיא מתמקדת בו - הקול שלי, שאומר לה שהיא עושה עבודה טובה. הידיים שלי על הרגל השנייה שלה כורכות עוד חבל מסביבה ומחברות אליה אבן. המשקל של האבן מושך אותה מטה, אבל גם מפריע לה לאיזון. היא מזיזה את הגוף שלה למצוא איזון טוב יותר, אבל האבן זזה יחד איתה בכל תנועה. זה שילוב מושלם של לצלול לתוך החבלים ובמקביל להימשך חזרה לתוך הגוף,.על מנת שתוכל לנסות לאזן אותו עם משקל האבן על הרגל.

צליל המצלמה מושך את המיקוד שלה בחזרה אליי. התגובה הראשונית שלה היא להתבייש מול המצלמה, להסתיר את הפנים. אבל היא מרגישה חזקה היום - כמו אבן. אני אומר לה שהיא נראית כל כך יפה, זה גורם לה להרגיש אפילו יותר חזקה. כשאני מסיים לצלם אני נשכב מתחתיה, מוצא את העיניים שלה. היא כל כך מרוצה שהיא יכולה רק לבהות חזרה, להסתכל על הגאווה בעיניי.

אני זז על מנת להוריד אותה למטה, אבל עוצר כשהברכיים שלה פוגעות ברצפה. היא לא בטוחה מה אני מתכנן, היא מביטה מעלה ורואה אותי מוריד את הבגדים. היא שמה לב לחיוך על פניי, זה ממיס אותה. היא פותחת את הפה בשקיקה ואני דוחף את הזין הקשה פנימה. אבל לפני שהיא מקבלת הזדמנות למצוץ אותו כמו שצריך, אני יוצא ונעמד מאחוריה.

היא לחלוטין חשופה, עם הרגליים עדיין בפוטומומו והזרועות ב-TK. אני נכנס אליה פנימה בתנועה אחת. תאי המוח האחרונים שנותרו לה נפרדו לשלום ברגע ההוא, והיא רק מייבבת בתגובה בזמן שאני אוחז במותניה ומזיין אותה חזק. היא לא מצליחה בשום אופן להחזיק את עצמה יציבה, רק לסבול את חוסר השליטה כאשר אני לוקח את מה ששלי.

אני עוצר והיא נשארת שם במבוכה עם עצמה. היא יכולה לראות את רגליי הולכות לחדר השינה, ויוצאות כשאני נושא משהו - את מכונת ה-F-Machine שלי ואחד הדילדואים הגדולים ביותר שברשותי. בלי אזהרה או הסבר אני ממקם את המכונה מאחוריה, מתיישב על הספה ומפעיל אותה מרחוק. לאט לאט הדילדו נדחף לתוכה. אין לה יכולת להתנגד או לדחוף חזרה. בכל חדירה הדילדו מנדנד אותה הלוך ושוב והחבלים מתהדקים ולא מוותרים לה.

היא מביטה בי, רואה אותי נוגע בעצמי, מחייך ומסתכל עליה בעיניים חודרות. היא לא יכלה להסיט את המבט ממני. עיניה המזוגגות רוצות רק דבר אחד.
המכונה מאיצה. היא מתקשה ליישר מבט אבל לא מוותרת - היא נעולה. היא רוצה את הזין, רוצה אותי.
אבל במקום זה היא מקבלת דילדו קר ונוקשה.

כשהתנוחה שהיא נמצאת בה הופכת לכואבת מדי, אני מכבה את הכל ומוריד אותה מטה. אני נותן לה חיבוק ונשיקה לפני שאני חוזר לספה, רוצה שהיא תעקוב אחריי ותבוא אליי. אבל היא נשארת על השטיח, במבוכה ועם צורך חזק להישבר. היא מסתכלת עליי, מנסה להבין איך להגיד לי מה היא רוצה. אני יודע מה היא רוצה!

בלי מילים, אני זז לקחת כמה חפצים מהציוד שברשותי ויושב מולה. היא רוצה לבכות, לשחרר את המוח אחרי תקופה מטורפת וקשה.
המכות כבר נופלות עליה. היא סופגת ונשברת די מהר. רק כמה מכות והיא פורצת בבכי קל, מתכווצת ומייבבת . אבל זה לא מספיק לה. היא מחפשת עוד, מתקרבת אליי קרוב יותר ונאחזת בי חזק.
אני עובר לידיים. זה פחות כואב לה פיזית, אבל מנטלית זה עמוק וחזק יותר. היא מתכווצת ומייבבת בחיקי.

אני מלטף את השיער שלה ואומר לה: "ילדה טובה שלי". אבל היא עדיין לא לגמרי שם. עם הכוחות האחרונים שלה היא מזדקפת לישיבה, לוקחת את כף ידי, פותחת אותה ונשכבת עליה עם הלחי. היא מפחדת מדי להשתמש במילים כדי לבקש את מה שהיא צריכה.
אבל אני מבין, מחייך אליה וסוטר לה חזק עם היד השנייה. היא מחייכת.

חלק מהחבלים עדיין עליה, קשה לה להתאזן. היא נאבקת לשבת זקופה ולהתיישר מולי. אני אומר לה: "טוב, את יודעת מה לעשות". אני רוצה שהיא תזוז אחורה בכל פעם ותתיישר מולי, כל עוד היא רוצה שאמשיך בסטירות. היא לא מתבלבלת, מזדקפת ומניחה את הלחי, שוב ושוב, עד שסוף סוף היא מצליחה לשחרר את הלחץ מגופה העייף והמותש.

היא נופלת לחיקי, נאחזת ברגל שלי כמו קו הצלה אחרון, בזמן שהמתח והלחץ שפכו החוצה מהגוף שלה - בכי חזק ועמוק פורץ ממנה, פורקן כזה שמשחרר את הגוף והנפש.

היא מביטה בי בעיניים, לא ממצמצת לרגע, המבט הוא של אסירות תודה על כך שאני נותן לה לבכות כמה שהיא צריכה, בלי למהר או להשתיק. עד שהיבבות האחרונות שוככות והנשימה שלה חוזרת לעצמה.

רכות נופלת עליה, כמו שמיכה חדשה ורכה, אני מלטף לה את השיער, דואג לה, מתחבר לרכות של הגוף שלה, שלוות עולמים,. הגוף נמשך למטה נכנע לכוח המשיכה - מנוחה גדולה כאילו לאחר מלחמה ארוכה.
היא עוצמת עיניים, העולם לא קיים יותר, זה רק כאן ועכשיו - אני ואת בבועה שלנו.

מה שהתחיל כמשחק,
התפשט בקרב,
לא עם חרבות, אלא עם עור.
להבה מתלקחת,
של ייאוש, תשוקה וכאב.

הציד החל,
החלל שבתוכך,
שמצא את מתיקותו בהשתקפות,
בדבש של עורם,
חם, נוטף, אמיתי לגמרי.

הנהר זורם, בעוד התשוקה בולעת,
והיא משיגה אותך,
את מייחלת להתמוטט אל תוך חלקיהם העמוקים ביותר.

להימס בנשימתם,
התנגשות נשמות,
עוררות החיים,
אור ירח על פצעים פתוחים.

את גונחת,
את מיללת,
את בורחת,
לא מהם,
אלא מהד הכאב
של משהו שהיה שלם פעם,
ועכשיו נשפך אל הים.

הגל האחרון מקפל אותך פנימה,
שם הגוף מתעייף, חולה-אהבה,
כלי שאינו מוכר עוד,
שוקע מתחת לגל שבתוכו.

שוטף את האפר מעורך,
הגאות נושאת מה שאינו נאחז עוד.
מה שטובע -
נמס.
מה שנשאר -
מתחיל.

*מי שזורע לבשרו,
מן הבשר יקצור שחת;
ומי שזורע לרוחו,
מן הרוח יקצור חיי עולם.*
(אל הגלטים ו׳:ח׳)

מוזיקה היא אחת הדרכים שניתן להתחבר לרגש בצורה הכי עמוקה. מוזיקה עוזרת לעבד, לחלום , לרקוד בעיקר להרגיש.
כשהעולם הופך רועש מדי, מוזיקה עוזרת לי למצוא את עצמי מחדש.
ברגע שמתחילים לחוות חבלים, מי שאוהב מוזיקה מתחיל לחשוב במנגינות ורגשות.

במהלך הזמן יצרתי לעצמי פלייליסט במטרה להניע את התחושה הזו לא רק אצלי אלא גם אצל הנקשרת.
לפלייליסט הזה יש צורה. הוא מתחיל בעדינות - משהו שמכניס אותנו פנימה בהדרגה, מנגינה שמרגישה כמו חיבוק חמים, ומשהו להיאחז בו בזמן שהחבל מתהדק עליה. ואז לאט, כמעט מבלי לשים לב, הוא נושא אותה למקום אחר לגמרי. עולם קולנועי. חם, מרחיב, עולם אחר.

המוזיקה גדלה לאט לאט למשהו שבסופו של דבר נושא אותה לממד אחר, שם אפשר לשחרר. עולם קולנועי של הרפתקה והבעה, נעימות עם רמזים של ניסיוניות.

משהו קולנועי מבלי להציף.
רגוע מבלי להיות ריק.

סוג הצליל שגורם לחבל להרגיש פחות כמו כבלים ויותר כמו להיות מוחזק על ידי משהו עדין.

אותו רגע שבו המוח שלה מפסיק לסַפֵּר והיא פשוט קיימת בתוך התחושה.

מקום בו המוזיקה והחבל מתערבבים זה בזה והיא פשוט צפה.

אם מצאת פעם את המקום הזה בחבל, את תזהי אותו מיד, פשוט תושיטי את היד.

אני יום אחרי שהפקתי ובסוף גם הנחתי את סדנת החבלים למתחילים.

באוויר יש חשש לא פשוט סביב המלחמה- בדסם- מרחב בטוח, מכל הבחינות.

אנשים תקועים בבית מפוחדים או פשוט תקועים, והינה התכווצה לה כאן בתל אביב ( הדי מופצצת) קבוצה של אנשים שבאו לשכוח לכמה שעות את הכל ולהתעסק בחבל ובעיקר בעצמם.

הניתוק מהמציאות היה מרענן, משחרר, נעים ובעיקר ביחד- כמה שעות ללא הפרעות - אזעקות, מחאות, חסימות, מזל?..כל מה שחסר לנו כאן אולי מאז שהתחילה הקורונה, החיים פשוט הפכו לקשים יותר, בודדים ומבודדים יותר, עגומים ואפורים יותר.

כמובן ברגע שהכל הסתיים החדשות הציפו, האסון הכפול מאתמול בדרום חדר לתודעה.

לנו היה כל כך שקט בזמן שבמרחק כמה קילומטרים היה לאנשים כל כך רועש... פשוט מזעזע!

אני עדיין באדרנלין מנסה להבין מתי, למה, כמה? 

הנחיתה לעולם האמיתי היא לפעמים בלתי אפשרית, הסוויץ מבדסם הוא גדול מדי כרגע, נגמרה על פניו הנחיתה הרכה לכולנו.

הרצון לברוח קיים תמיד, לברוח לכל מקום שיותר נעים, אבל החזרה כואבת.

אני היום ברגשות מעורבים,מצד אחד נתתי לאנשים מקום לברוח ולשמוח לכמה שעות ומצד שני גם הם היו צריכים לנחות קשה במציאות שאחרי.

לא יודע מה נכון כאן, אבל אני מבין שלא נחזיק מעמד בלי המקומות הנעימים הללו, בלי תקווה שזה יהיה מקום קבוע ולא ביקור חד פעמי.

הייתי משתף תמונות מהסדנה, שתוכלו לראות לפחות את האנרגיות אם לא להרגיש, אבל אין לי מנוי.

עדיין אפשר להירשם למאנץ ,למי שמחפש מקום לא להיות לבד וגם להכיר אנשים טובים.

טופס רישום:

ואולי יש כאן נקשרת שמחפשת קושר לחיבור אינטימי עם חבלים וגם בלי החבלים.

*בטופס ניתן למצוא דרך לפנות אלי או בפייס באותו כינוי

אני אוהב ללכלך אותך במילים,

לראות איך העיניים משנות צורה,

איך הפה מתייבש ונפער,

האוזניים מתחדדות,

האף והגבות מתרוממים,

לתת למילים שלי לחדור אליך - פנימה, עמוק.

ישר מתחת לעור שלך, לתוך המקום שאת שומרת עליו כל כך הרבה זמן.

אני לוחש לך דברים שגורמים לשיערות שלך לעמוד דום,

לעור להתכווץ,

למוח להיעלם

ולכוס להירטב.

תתקרבי אולי עוד, תתמסרי למילים.

תתני לי להגיד לך בדיוק את מה שרצית כל כך לשמוע.