לפני שנה. 16 בספטמבר 2023 בשעה 18:49
היה לי חלום...
אולם האירועים המפואר הזה התמחה באירוח כנסים עם אנשי עסקים ודיבורים פלצניים על הפוליטיקה, אבל הלילה הדלתות שלו נפתחו לאירוע מסוג שונה לחלוטין, יותר נכון, דלתיו ננעלו בקפידה לאחר שכל המוזמנים נכנסו לאולם. ויש להגיד, שרק מאושרים הבודדים הצליחו להגיע לאירוע הזה, רובם שילמו לא מעט כדי להבטיח את מקומם, ועדיין מדובר בבראנג'ה שלא תוכל להשתתף בפעילות אלא רק להתבונן, כי רק בודדים ששילמו עבור כרטיס VIP יוכלו באמת "לגעת באירוע".
" לילה של שכרון חושים, תשוקה ושליטה", שם האירוע ללא כל הסבר או פרסומת ססגונית נשלח למאות אלפי טלפונים עם קישור לתשלום.
מרגע הזה כולם ידעו שזה עניין של דקות ספורות, עד שלא ישארו כרטיס ים.
כבר כמה שנים מתקיים האירוע ללא כל קמפיין , הכל עובר מפה לאוזן, ללא מבצעים או הנחות עבור הכרטיסים, ללא הקלות, אין החזרים, אין הטבות.
מעולם לא היו תלונות, מעולם לא הועלתה טענה כלשהי, כי הן תמיד, אבל תמיד חושקות בו ורק בו, החלום הרטוב של כל אחת ואחת, שהוא יתייחס, יגע, ישלוט, ואם יתמזל המזל, "האליל", ככה הן קראו לו, יעביר לילה איתן. הוא תמיד בחר אחת במהלך האירוע והזמין אותה למפגש אינטימי ללא קהל, הסיפורים והרכילויות שהתפשטו אחר כך רק הצדיקו את שמו.
הוא אירגן את האירוע פעם בשנה, קוד לבוש שחור מוקפד, שום דבר צבעוני, ללא תכשיטים, ללא איפור, רק מסכה, דבר שמאוד הקשה על לא מעט נשים, לחלקן זה היה כמעט בלתי אפשרי, אבל זה החוק וזאת כוחה של השליטה, והן עשו זאת.
היא נקלעה לאירוע במקרה, חברתה לא יכלה להגיע והתחננה שתלך במקומה. רק הפצירה בה להגיע בזמן. היא ידעה על מה מדובר, אבל לא יכלה להרשות לעצמה יוקרה שכזאת, ולמרות החשש הסתקרנה מאוד והסכימה ללכת.
האירוע תמיד התחיל בשעה 23 ולא שניה אחרי, מי שאיחר נשאר בחוץ.
הקירות כוסו בבד קטיפה אדום, מוזיקת טרנס בקושי נשמעה, אבל כולן ידעו, ככל שהיא תתחזק, כך גם האירוע יתקדם לשיאו.
בין הנשים הסתובבו גברים סקסיים חצי ערומים בידיהם מגשים עם שמפניה, היה מתח באויר, כולן התלחששו על עתיד הופעתו. המוזיקה התחזקה, וה"מלצרים" התקבצו והחלו בתנועות ריקוד לא מתואמות, שהפכו למסונכרנות עם חוזקה של המוזיקה. בשלב מסויים הם התחילו לרקוד בקצב, שרירי הגוף שלהם גרמו לכולן להזיל ריר, חלקן נכנסו לאקסטזות רק מהמראה, המוזיקה הגיעה לגבהים מטורפים וביחד איתה הריקוד של הגברים, שלב ועוד שלב ובשיא, לפתע הכל כבה.... כמה שניות של דממה וחושך , כולם עצרו את נשמתם, בהבזק ניצוץ ממרכז החדר שהאיר נקודה שהתרחבה עם קצב המוזיקה שהחלה להתחזק גם חשפה אותו.
הגוף המדהים שלו, השיער, מסיכה שהסתירה את פניו באופן
, תנועות הריקוד שלו לא השאירו ספק, מדובר באליל.
הערב רק התחיל...
הפינלה של הריקוד הסתיים במרכז החדר עם תשואות ועילפון של חלק מהנשים. מוזיקה נחלשה וחלק העיקרי של החגיגות התחיל, הגברים עברו בין הנשים במהירות, אם מישהו היה עוצר לרגע, זה היה סימן לבחירתו, הנבחרות המאושרות השמיעו קולות הנאה אם כי גם התאכזבו כי לא נבחרו על ידי האליל, הוא לא מיהר וגם לא הסתובב ביניהן, הוא ישב על כורסא מפוארת ופשוט התבונן, עוד חוק מוקפד, היה אסור לגשת עליו, לדבר איתו, להסתכל לו בעיניים, להעביר מסרים ותנועות מרמזות, אלה נפסלו באופן מיידי.
הוא לא זז כמה דקות, לכולן זה הרגיש נצח, ואז פשוט הרים אצבע שבישרה על בחירתו. מוזיקה הופסקה, האורות הוחלשו, הוא קם ממקומו ונעלם מאחורי הדלת. לאחר מכן הכל חזר להיות רועש ומטריף, הגברים שבחרו להם בת זוג לערב ליוו אותו לחדרים אישיים, אבל פתוחים למתבוננות.
באדיבות מירבית היא הוזמנה פנימה, שני חתיכים הובילו אותה במסדרון צנוע ופשוט, קולות, מוזיקה וכל השאר התפוגגו מאחוריה ככל שהתקדמה לדלת שממול.
בפניה נפתח אולם מדהים מעוצב בצבעי כחול וסגול, ניחוחות של פריחת עץ התה הפתיעו אותה, היא ציפתה להיכנס לחדר שחור עם אביזרי סקס תלויים על הקירות, תמונות של נשלטות קשורות וחסומות פה בפוזות שונות, כלובים ושרשראות, כל זה לא היה גלוי לעין האוירה הרגיעה וגרמה להרגשה טובה.
רק עכשיו היא שמה לב שנשארה ללא ליווי הרקדנים ונמצאת לגמרי לבד.
היא החלה להסתובב בחדר ואז קלטה אותו יושב על המיטה בתנוחה סקסית ומאיימת משהו. היא צעדה לעברו, אבל הוא עצר אותה בקול תוקפני והתחיל לדבר, עכשיו היא הביתה, שלא רק המראה שלו הוא זה שצריך, אלא גם קולו שאי אפשר לעמוד בפניו, וזה רק קצה הקרחון: "מרגע הזה רק אני ורק אני אחליט, מה הולך לקרות..." היא קפאה במקום..
הוא קם והתקרב אליה, הוריד לה את המסכה וחזר למקומו, דקות ארוכות התבונן בה, היא שמה לב לתנועה קלה בשפתיו, הוא היה מרוצה מבחירתו. היתה דממה לא נעימה והיא פתחה את פיה כדי להגיד משהו, הוא זינק כמו חיה ובשניה היה לידה, הקרבה שלו ארפלה את חושיה, כאילו פיזרו סם באויר, הוא סטר לה והוריד אותה על ארבע בחוזקה ואמר בטון מאוד רגוע חברי כמעט: "אני מחליט כאן, מתי תדברי אם בכלל", כאילו זאת היתה סתם שיחת חולין בין אנשי עסקים משועממים.
הוא חזר למקומו.
אלוהים, אלה היו דקות הכי ארוכות בעולם! היא התחילה להתעייף מהתנוחה, אבל הכי גרוע היה, שלא ידעה את זהותו, מי זה? בן כמה הוא? מה הוא עושה בחיים? איך גורם לנשים לסגוד לו, להרטיב ולרעוד רק מהכינוי שלו? הסיפורים סביב המפגשים האלה היו רבים, היו כאלה שאמרו, שיש חיים לפני ה"אליל" ויש חיים אחרי, היו כאלה שסיפרו על חווית נשלטת-שולט ששינתה להן כל מושג, כל מוסכמה, כל הרגל בחיי הסקס שהיו לפני כן. המסתורין ואי זהותו רק הוסיף לטירוף. היו לא מעטות שבזמן הארוע התפארו ביכולת השכנוע שלהן וטענו , שרק אם יבחר בהן, יגרמו לו להוריד את המסכה, כמובן אף אחת לא הצליחה. הסיפור על אי יכולת להתנגד לו, על תלות מטורפת לגבר הזה, על רצון לתת לו הכל רק כדי להרגיש את מגע גופו, היה חוזר על עצמו אצל כולן. כמובן, אף אחד לא יכל לאמת או להפריח אותו.
התאורה הסגולה בחדר החלה להשתנות לצבעי אדום אש, עכשיו היא הבינה, שבעצם כל החדר וכל החפצים בו היו בצבע לבן, כן כן כולם, התחכום היה שגופי התאורה פוזרו בחלל החדר בצורה כזאת, שחלק מהחדר בכלל לא היה גלוי, חלק היה מואר כך שכל הרהיטים וסדני משי שעל המיטה המפוארת, פרחים, פסלים היו מעוצבים בצבע תואם אך לא אחיד. עם שינוי נגלו לעין פינות נוספות בחדר ועכשיו הוא נראה גדול יותר וגבוה יותר. מוזר שהוא לא אמר כלום בזמן שהרימה את ראשה כדי להסתכל.
"יש בה משהו שונה מכל האחרות", הוא חשב לעצמו, היא לא מהסוג שמכיר, היא מסוקרנת, מתמסרת ומאוד נעימה לעין. הוא קם וניגש אליה, התיישב על השטיח לידה ונגע בה קלות, עורה היה חלק ללא כל פגם, גופה המהמם, שערה הארוך קצת בלבל אותו, "וואו... זה לא קרה אף פעם..." היא הרים גבה וחייך לעצמו.
בדממה מוחלטת הוא המשיך, הנשימות שלה החלו להישמע, אף היה כמעט להרגיש את דופק הלב שלה מתחזק ומאיץ, היא מוכנה...
מכל הלבן הזה הוא שלף משום מקום צעיף שחור וארוך באופן מוזר, הוא קשר לה את עיניים ופיזר את הקצוות מסביב לגופה האלוהי, התרחק והעריך את היצירה, חום וכאב מתוק החל להתפשט ממרכז גופו והפתיע אותו,: "מה קורה לי?" , "זאת רק עבודה, תפקיד, משימה!"
הוא הוריד את המסכה והסתכל עליה שוב, מעולם לא ראה דבר כזה, הרגשת חמימות ותשוקה רק התחזקו, הוא ניסה להרגיע את עצמו ושאל לשמה, אך לא לפני שאיפשר לה לדבר והסביר לה על מתן תשובות קצרות ללא סיפורי רקע ושטויות, "קירא", היא ענתה ושמה לב לרעד בקולו, "קרה משהו?" היא נואשות רצה לשאול אותו, אך לא העזה, סטירה שלפני עדיין צילצלה באוזניה. שם נדיר כזה העלה שאלות רבות במוחו, אבל כדי להמשיך ולשחק את התיק האליל, הוא לא שאל יותר דבר, הוא קם והוריד את ראשה על השטיח והעביר את ידיה מאחורי הגב, לקח את הקצוות של הצעיף בשתי ידיו, כעת הוא החזיק אותם באויר, מראה אחד היפים, הוא חשב לעצמו וחווה זקפה מטורפת.
עם הקצוות הוא קשר את ידיה מהכתפים ועד האצבעות.
הוא ליטף אותה בכל גופה, מגע ידיו היה שמימי ולא רגיל, היא כבר לא הרגישה עייפות או כאבי ברכיים, גם ידייה הקשורות לא הפריעו לה, היא רק רצתה שימשיך וימשיך וימשיך. הוא רצה להפסיק אבל לא יכל, היא מגנטה אותו באופן מוזר, הוא האליל והחזק ולא מרשה לעצמו שום חולשה לא עמד בפיתוי וחדר לתוכה, טירוף אחז בו והוא כבר לא יכל לעצור את עצמו וגם בפראות ובשאגה חייתית.
מתוך כעס עצמי הוא זרק אותה על הצד והשאיר ככה על השטיח. כמו חיה בכלוב החל לצעוד הלוך חזור: "מה קורה לי?!" הוא לא הצליח להרגיע את הדופק ורעד בגוף, כל המחשבות בראש התבלבלו ורק שמה הידהד ללא הרף... קירא, קירא
