אני ואתם

יקירתי

חברתי הטובה ביותר

כבר יותר משנה החברות האמיצה והמגוונת שלנו חזקה כמו ברזל.

והלילה היה הלילה הראשון שבילינו ביחד.

לילה שלם

כירבולים ועוד דברים.

סרטים, גלידה, יין ואז למיטה ביחד, להתעורר ביחד, מקינטה וקוראסון ביחד, צילי שלך לארוחת בוקר, סקס, עוד סקס, סקס לקינוח, אני לא זוכר מתי הייתי נינוח כל כך.

תודה לך על חברות נפלאה וחזקה honeyfinger, לעוד לילות רבים של כירבולים ועוד.

ולעוד שנים ארוכות של חברות מיוחדת במינה.

מי בעד שישי כירבולים

שירים את את ידו/ה

לפעמים המוח צריך הפסקה, מנוחה מהכל, למלא מצברים.

כל מה שצריך זה להניח ראש על הירך של דאדי, ולהתמכר לליטופים.

האצבעות של דאדי יסרקו את ראשך הקטן, יעבירו גלים של נעימות, יעצמו את עינייך, יקחו אותך לענן ורוד רך ונעים. תרגישי קלה, קטנה וילדותית.

תרגישי שזה רק את, בלי שום משקל.

האצבעות של דאדי יכנסו למוחך, יעסו, ירגיעו וירדימו.

כי קטנה לא צריכה להיות כלום

רק של דאדי

בסדר

לא באמת ראמן

אבל אני בדרך לשם.

אבי ז"ל היה מרקאי אומן ואני מקווה להגיע לרמת המקצועיות והדימיון שלו במרקים.

אבל אני עדיין דאדי

ותמיד אהיה דאדי בנפש.

וארצה לראות קטנה יושבת מולי, מחכה בהתלהבות למרק של דאדי.

להרים את הכף, לצקת בה מגוון של כל טוב.

ולהביא את כל מה שדאדי הכין לפה הקטן והחמוד. לראות קטנה ניזונה ממה שהכנתי, נהנת מלהיות קטנה ומואכלת (גם בגילאי 30, 40, 50 +). כי לקטנה אין גיל, אין מגבלת זמן, וכל קטנה צריכה לחוש את התחושה של להיות קטנה ומפונקת, מואכלת, מחובקת. 

ואחרי כמה כפות, אקח מגבת ואנקה את הפה הקטן והחמוד, ואמשיך עד שתגידי לדאדי "אני שבעה", ואז אדע שאת מועשרת בכל מה שהגוף צריך, ואז

אז יגיע זמן למילוי הנשמה

ואז תהיי מורמת בידיים הגדולות של דאדי

ומשם

כרגיל, מה שדאדי יחליט.

המקינטה ואני שוב בחו"ל.

שוב חצינו את הגבול לממלכת חולדאי.

אנו נלך לאן שהעבודה צריכה אותנו, ושוב אנו מכבים שרפות במדינת תל אביב.

ולא אוהבים להיות כאן.

אתמול היינו שוב בדרום, חום אימים שם בערב.

התקנתי בחממת קקטוסים שאבא שלי ז"ל בנה מתזי ערפילים עם בקר השקייה.

שיהיה להם קצת לחות, שלא יהיו מסכנים כל כך.

סופש שעבר היה ה30, ותכלס, כל העצב הזה ליכד אותנו. לול אז החליטה להשאר כל השבוע כדי לשמח את אמא שלי, ואכן כך עשתה, ואני ושק הגענו לסופש כדי לאסוף אותה.

ואתמול אבלה הלך לבריכה

וואו כמה שלשחות זה כיף, בטח כשאני מנסה לחזק את הגוף שלי אחרי כל כך הרבה פגיעות. אני מרגיש כל שריר עובד.

וזה נעים

וגם

חשבתי לרגע אם להוריד חולצה.

ואז אמרתי, על הזין העבה של דאדי, את מי אני רוצה להרשים בכלל.

אני ממש לא בקטע של body positivity , אבל עובד קשה כדי להוריד, משתדל להיות מודע, וגם לקחתי כמה החלטות.

טוב לי עם מי שאני

ומי שלא טוב לו

מוזמן ללכת, לא מכריח אף אחד.

שיהיה לכולנו שבוע נפלא ויום יפה.

הנה אבלה בבריכה עם השערות.

הן גם רצו לבוא.

באינטראקציה בין שני אנשים.

כנות

כנות שמלווה בשיח מכבד.

כי לא תמיד דברים עובדים, לא כל דבר מתחבר.

וחשוב לפתוח את הדברים כדי להגיע למקום נכון בחיים.

יום נפלא לכולם

לשבת במרפסת

מרק משובח ובריא

גבעול סלרי

אוויר נעים

ציצים

וחיוך על הפנים

מה יכול להיות טוב יותר?

סקס פסיכי

ו pet play

אז שק ואני בעיצומו של שבוע ביחד.

חופשת גברים, והבית שלי הפך למאורת הגברים שלנו.

עד עכשיו אמא שלו התקשרה אליו פעמיים , ושק דיבר איתה בקטע של....

"נו מה את רוצה ממני?"

אתמול במהלך שיחה אני שואל אותו

אתה מתגעגע לאמא,נכון?

והוא בתשובה

אממממ ,שאלה קשה.

אתה לא רוצה לחזור להיות גם בבית של אמא?

אממממ, גם שאלה קשה, אצל אמא יש את הקונסולת וווי, וכאן יש אותך.

אהההההההההההההההההההה

מה אדם כמוני צריך יותר מיזה?

אני והמקניטה שואלים

מה?

ובעניין לא קשור

ראיתם איזה גבר טראמפ?

כדור מפספס את הראש שלך בסנטימטר

ואתה קם ומרים אגרוף באוויר.

סחטיין עליו

אז שק ואני בחופשת גברים לשבוע, בזמן שבנות המשפחה במדינה אחרת.

אז לקחתי את שק היום למקום שנקרא פארק המנגלים.

הבאנו את חברו הטוב, ועוד המון רובי נירף וחרבות עץ שאני בניתי.

אז המקינטה ואני ממנגלים

בזמן שהילדים נהנים מכל זה

ושוב עולים תיסכוליי הרגילים.

למה אני לא טקסני?

למה אני לא לוקח את שק עם רובים אמיתיים , לצוד משהו , ואז למנגל אותו.

ואם כבר

למה אין לנו את התיקון השני בישראל?

אבל בסופו של דבר המקינטה החזירה אותי למציאות, והודיעה שהיא מוכנה, ולהיזהר לא לשרוף כלום.

ואז נגמר הבשר, הכל מוכן,

ואבלה לוקח צעצוע ומתחיל לשחק.

הצעצוע האהוב עליי

קלצ'ניקוב ששידרגתי בעצמי עם פורץ דלתות.

אז דיר בלאק להפריע לאבלה כשהוא משחק.

שבת שלום

לתכנן, להתארגן, לדאוג שהכול יהיה מתוקתק.

הכל יהיה הכי קל, שהכל ילך על מי מנוחות.

ואז , ברגע האמת

זה פשוט לא קורה, כלום, נאדה, גורנישט.

וכל ההכנות,  כל ההתארגנות, הכל פשוט עומד עכשיו.

ולא יקרה.

אבל לפחות אני חונך עכשיו נעליים חדשות.

ירדו כבר חלק מהכאבים,  והשחור החדש נראה טוב.

יום חדש עלינו, יום יפה , לפחות אני מקווה.

חבל שהתמונות לא יכולות להעביר את הריח.