לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 4 חודשים. 8 ביולי 2024 בשעה 4:09

יש לי זקן

זה ההכי הרבה זמן שלא התגלחתי פלוס שבוע וחצי.

ויש עוד שבוע וחצי לגדל.

 

תאמת יש התלבטות.

יהיה לי יפה להיות פיראט או ויקינג?

או שחלק וזיפים מידי פעם?

בכל השחור הזה יש גם שני פסים מאפירים מתחת לסנטר. לדעתי דווקא מגניב, מוסיף מאוד לדאדי שבי.

 

אבל מצד שני זה חם, מגרד לפעמים, דברים נדבקים לזה, אם אאריך אותו. 

לא יודע כמה זה יחמיא לי.

ההרגשה של השערות  על הפנים קצת מוזרה.

נראה, בכל מיקרה יש עוד שבוע וחצי, לא צריך להחליט עכשיו.

 

ואולי אעשה זקן חורפי בלבד.

 

מי יודע

כרגע מחכה למקינטה שתסיים.

היא מעדיפה להסתכל על הרכס הירוק במקום על הזקן שלי.

והנה היא מוכנה.

 

דאדי עכשיו ישתה קפה

וידוע שלא מפריעים לדאדי בקפה.

 

אחרת יש עונש

 

לפני 4 חודשים. 7 ביולי 2024 בשעה 3:50

אני והמקינטה שוב מוצבים באזור הרי ירושלים. 

היכן שהייתי לפני מותו של אבי היקר לא מזמן.

נעים ושקט כאן בבוקר.אזור יפה והמקינטה נהנת מאוד. להרתח תוך כדי הסתכלות על נוף יפה.

 

רציתי אתמול לצאת לסיבוב ניקוי ראש , בעצתה של חברתי היקרה שתמיד צודקת.

 

אבל עצלנות נוראית תקפה אותי אתמול, אני שונא את זה. ממש שונא את זה, ממש בכוח עשיתי כמה עבודות בית, ועכשיו אני מפצה על חוסר הבחוץ של אתמול.

 

אני בזמן קצת בעייתי כרגע, מקווה לשרוד את הימים הבאים. אנסה לצאת מיזה בכל דרך.

להלחם, להלחם, שום דבר הוא לא קשה, יש רק אתגרים.

מקווה לעמוד באתגר ההבא.

אז נרים כוסית לחיי חברים יקרים וקרובים שעוזרים לי כל הזמן.

ונמשיך לצעוד בשביל החיים.

 

פאק אני ממש חייב לכרבל מישהי

כי אין בעיה בעולם שאי אפשר לפתור אחרי כירבול טוב.

 

יום נפלא ושבוע טוב לכולם.

 

 

לפני 4 חודשים. 2 ביולי 2024 בשעה 4:11

אני רואה את המהות הבדסמית כנכונה יותר ונוגעת למציאות יותר.

כיום כמעט כל החברים הקרובים שלי הם מהעולם.

להחשף ולהיפתח בכל צורה, אני יכול רק מול בדסמים.

 

כי יש הבנה גדולה יותר של הנפש.

יש הבנה גדולה יותר של מה קשה באמת, ומה כואב באמת, ומה יכול לעזור.

יש יותר יכולת להבין שמחה וגאווה של אחר.

 

זה נכון להגיד שהאוחזים בשוט נולדו עם רצון להקשיב גדול יותר, אך בשנותיי כאן אני מוצא עוד ועוד מכל המגדרים ומשני צידי השוט בעלי רצון רב להכיל אדם אחר אחר מהקהילה.

ואני גם נתקלתי כמה פעמים ברגעים קשים בחיי "בתמיכה קהילתית". כאן.

זה נכון שהכלה מלאה קוראת בזוגיות, אבל זה לא תמיד נמצא.

 

וכאן בעולם הזה , האני הפנימי יוכל להפתח יותר למשלים שלו.

כלומר, ליטלית תתחבר יותר לקשבה והכלה של דאדי.

אדון יוכל להוריד את השיריון שלו יותר בנוחיות מול שפחה.

 

והרבה פעמים במצבים מסויימים אנו צריכים הכלה כזאת חזקה, אבל באותו זמן אין בן או בת זוג.

אבל דאדים, שפחות, מלכות, כלבלבים, עדיין קיימים.

והם בעלי אותה יכולת הכלה.

והבעיה היא שלפעמים קשה לנו להפריד בין הכלה כזאת לבין זוגיות וסקס.

ולדעתי ,חיבוק דאדי חם ומנחם לא חייב להגיע עם נגיעות אינטימיות, אפשר פשוט לחבק חזק, ללטף ולתת לדמעות של ילדה לזרום.

ניחום נשי לא חייב לבוא מלשים ראש על ציצי רך.

חיבוקים חזקים, הקשבה של מלכה או אבא, והקשבה ללב לא חייבים לבוא עם סקס לאחר מיכן.

 

אני יודע שלצד מסויים קשה לבטוח במצבים כאלה כי לרוב ציפו מהם לתמורה מסויימת. וזה מגעיל.

לנצל מצב חלש של אדם כדי להכניס אותו למיטה זה...., לא יודע אפילו איך לבטא את זה.

 

חפשו בנפש שלכם, ותמצאו שההרגשה הכי טובה שתקבלו זה לתת בלי לצפות לתמורה, ונכון נפגענו לא פעם מנצלנים, אבל אפשר ללמוד מהעבר ולזהות צורך אמיתי של אדם בהכלה בדסמית ולתת לו/ה את מה שהוא זקוק לו, בלי סקס או סשן.

ההרגשה אחר כך תהיה מילוי מלא של הנשמה, ולא משהו קצר ומהיר שמקבלים מסתם סקס.

 

יום נפלא לכולם

 

ולמי שלא יודע

זהו היום הראשון לשארית חיינו

 

אני הייתי דאדי מלך יחיד

ואתם אנשים יקרים.

 

 

לפני 4 חודשים. 1 ביולי 2024 בשעה 9:13

לעשות עבודה כשאין לך את הכלים המתאימים.

 

 

כמו

לפרק מגוף הדראולי 1 צול כדי לבדוק את הדיאפרגמה שלו, ולהרכיב בחזרה.

כאשר מכל מה שיש בארגזי כלים שלי מתאים רק לדרמן ומפתח 12, והברגים בכלל גודל 11.

וזה בגלל כשהייתי בחופש מחלה המנהל תפעול לקח לי את כל הצלבים. ואת המפתח 11.

 

אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

 

נראה לכם שבכיתי?

 

בגלל זה אני מלך ומקגאייוור כוסית.

 

וכל זה עם חתך עמוק באגודל,

בפאקינג אגודל. כאילו אין מקום יותר מעצבן מיזה.

 

נראה לכם שלמקגאייוור יש ידיים כאלה?

 

 

ואני רטוב

שזה בונוס

 

 

תקנאו

לפני 4 חודשים. 29 ביוני 2024 בשעה 14:30

כי honeyfinger הביאה לי מתנה כובע קאובוי מאמריקה.

 

קראתי כמה מחקרים אנטרופולוגים שגילו שהשרשרת הציבעונית מסביב לכובע מציינת כי הכובע יוצר בקליפורניה, אם הוא היה מיוצר בטקסס, אז היה מסביב רצועה של עור נחש שנישחט וקולף על ידי ירום הודו מלך העולם צ'ק נוריס. יש לו שיטה יחודית, הוא נותן לנחש להקיש אותו ואז הנחש מת.

 

 

 

חברה יקרה

הגעת בדיוק בזמן, מתי שהנפש שלי הייתה צריכה, סוף השבעה, יום לפני חזרה לעבודה , רק לראות אותך הכניס בי שמחת חיים שהייתה חסרה לי כל כך.

תודה שאת בחיי, תודה על כל האושר והשמחה שאת מביאה איתך.

יד ביד ננצח הכל.

וכל כך שמחתי שאהבת את הרעיון שלי לפרוייקט חדש.

יהיה מעולה.

חברך הנאמן לעד

מלך יחיד

או בשבילך

Big daddy

לפני 4 חודשים. 29 ביוני 2024 בשעה 9:42

אמא שלי חוגגת היום 83 שנים בעולם הזה.

עולם שעשיר הרבה יותר בגלל נוכחותה.

 

אני אנסה קצת למנות את הדברים שהיא עשתה או עושה בחייה:

אמא ל4 בנים

ציירת

פסלת

ציירת משי

פסיפס

ריקוע בנחושת

עיצוב דברי וינטג כמיצג

גננית

גננת

סבתא ל12 נכדים

חקלאית (יום לפני הלידה של אחי הקטן היא קטפה פילפל).

בשלנית

טיילנית עולם

אוזן קשבת למי שצריך

חברה נאמנה

מחסנת תרנגולי הודו

קוסמטיקאית

מניקוריסטית

פדיקוריסטית

רפואה אלטרנטיבית מוסמכת רייקי, ג'ין שין.

ואדם שלא מסוגל לשום רע.

 

בטוח פיספסתי משהו

 

כולנו קטונו מולה.

אישה שכל דבר בחייה השיגה במו ידיה בעבודה קשה וללא בכי, בגלל זה היא ואבא שלי היו זיווג משמיים.

והיום היא חוגגת יום הולדת

אחרי 60 ימי הולדת בהם התעוררה לצד הגבר שאהבה כל כך, היום היא חוגגת בלעדיו, מוקפת בנים ונכדים אוהבים, אבל עם חוסר גדול. כל ההלוויה חיבקתי והחזקתי אותה, וחזיתי בעוצמה שלא תאומן. בסוף היא אמרה לי "קשה לי להשאיר אותו כאן", והשבתי לה "הוא לא באמת כאן, הוא במקום נפלא".

 

אני מכיר את אמא שלי טוב.

היא מתחילה היום פרק חדש בחייה כמו שעשתה פעמים רבות.

בגיל 14 בשנות ה50 כאשר דבר כמו רווחת הילד לא היה קיים בכלל, כילדה מוכה החליטה לקחת את גורלה בידה ועברה להיות ילדת חוץ בקיבוץ.

בשנות ה20 לחייה עבדה בכמה עבודות וגידלה שני ילדים ועוד החזיקה משק עם אבי במושב במרכז.

בשנת 73 לקחה את ילדיה ובעלה ועברו לחתיכת מדבר בשום מקום למושב חדש.

 

בתחילת שנות ה90 כאשר התאילנדים הגיעו לא היה בה עוד צורך בשדה.

אז עם לקות למידה וביטחון עצמי נמוך הלכה ללמוד קוסמטיקה , נלחמה והצליחה.

וזה לא הספיק לה, אז למדה עוד ועוד, גילתה עוד ועוד צדדים אומנותיים ורק התפתחה.

 

אז היום היא מתחילה פרק חדש בחייה, והיא תגדל יותר, כי צער וקושי בונים אותנו ומחזקים, האהבה של אבי תמיד תשאר בתוכה ואיתה היא תגדל.

 

אני כותב זאת תוך כדי צפייה בסרט "נקמת הסית'".

חוזה ברגע לידתו של דארת' ויידר.

אותו אדם עוצמתי וחכם , בלתי מובס, אך ידוע בכך שויתר על הכל בשביל להיות לרגע אחד "אבא".

מה שהורי היו כל חייהם.

הם ידעו מהתחלה שזה יהיה הקיום הגדול בחייהם, מה שיגדיל אותם.

 

מזל טוב אמא, ודרך צלחה, אני יודע שתצליחי.

 

 

 

לפני 4 חודשים. 28 ביוני 2024 בשעה 19:17

דגים , מרק תירס ואורז, מספיק.

גם נר, כי מגיע לי, והיה ממש טעים, כי מגיע לי.

במרפסת, חריש היא עיר שקטה וזה משהו שאני ממש אוהב בה, גם זה שהיא מלאה בדתיות.

יש מחשבות, זה נקרא להיות אנושי, גם חברים יקרים זה נקרא להיות אנושי, ושיחה ממש ארוכה עם לונה עשתה הרבה סדר במחשבות. תודה לך, ונו, מכשפה, מה יותר טוב מיזה?

כרגע הפחד הכי גדול שלי זה להתמרח, להרגיש עצלן, לא רוצה, מותר להתמרח אם עשיתי משהו, אז הבית נקי, עשיתי ארוחת ערב נפלאה, ועכשיו להתמרח עם זלדה, ואחרי זה לפתח קצת את חוש היצירתיות שלי.

העיקר להיות בעשיה.

יש עוד מלא דברים, ונגיע לכולם.

 

אני זה אני, אדם, לא חף מטעויות, ויודע ללמוד מהם.

אני לא מושלם ואוהב את עצמי ככה, כי רק ככה אפשר לצעוד קדימה, אם זה לבד או עם חברים, אם בריצה או אם בהליכה איטית. מה שחשוב זה להמשיך, ולהסתכל קדימה.

אני מלא אהבה, לילדים שלי קודם ולמי שבחתי ובחר להיות בחיי, אז אני לא חושב שאני אדם רע, פשוט אנושי, ולא לכל דבר או לכל מקום אני מתאים וזה בסדר.

יותר מידי מחשבות

בוא נתקדם

 

לפחות אני יודע לבשל ממש טוב

 

כן אכלתי ישר מהמחבת. מותר לי לעשות מה שבא לי ולהיות כמה חורני שארצה.

וזהו

אם תבואו אי פעם לארוחה נאכל מצלחות. אבל עכשיו,

על הזין העבה שלי

 

לילה נפלא ושבת כיפית לכולם

לפני 4 חודשים. 28 ביוני 2024 בשעה 9:46

אז ככה

בקומת הקרקע בביניין שלי הייתה משפחה דתית צרפתית, האמא יפה ואלגנטית, לרוב עם מטפחת יפה, נמוכה וכמובן מדברת צרפתית, היו הרבה ריבים בבית הזה.

אבל כבר כמה חודשים שהדירת קרקע ריקה.

ועכשיו יצאתי לקנות דלק למקינטה.

ומה רואות עיניי?

הדלת של הדירה הייתה פתוחה, שתי יפייפיות בנות 30+ ציונות דתית, מטפחות וחצאיות שיושבות עליהן בול, שתיהן יושבות על ריצפת הדירה, ככל הנראה מנקות לפני הכניסה לבית. וליבי קופץ ושר

יההההההההההההההההההההההההה

עוד דתיות לבניין, ומהממות.

 

 

אכן חריש זאת עיר יפה מאוד

לפני 4 חודשים. 28 ביוני 2024 בשעה 8:16

אז אני במרפסת, עלה בי חשק למשהו, ועשיתי זאת, הכנתי את ארוחת הבוקר שבא לי.

ואה, העגבניות החלו לפרוח.

בשעה טובה, 

הבית צריך ניקיון וגם המרפסת, וזה מה שיהיה היום.

גם נחה עליי קצת רוח היצירה ועוד מעט אלך לקנות צבעי גועש. פעם ראשונה שקורא לי.

אני מרגיש טוב כרגע.

יש לי חברים טובים ודואגים, ואני מודה עליהם.

יהיה יום טוב היום, זה בטוח.

לא משנה מה יצא, כי עשיתי.

המקינטה צריכה דלק ותכף אלך להביא.

 

שבת לבד מתחילה, יהיו מחשבות ומה שצריך יקרה.

אחרי שבוע של ארבעה אחים , המון חברים ומשפחה.

אמא חזקה ומחוברת לקרקע לסיפרה משהו כמו 5 פעמים ביום את התהליך שבסופו אבא מת.

כן, משהו עבר בי כשכתבתי את זה. זה יקח זמן להתרגל, אין לי ספק.

 

כל היכולת שלי להתגבר בחיים באה ממנו.

בעבר הייתי נעלב ונוטר טינה שנים, רגשן יתר על המידה, היום אני מבין שהוא לא ניחם אותי כי הוא לא הבין למה אני ככה.

אחרי מה שהוא עבר ועשה, דרך כל כך גדולה, במאמצים אדירים. בעולם שלא התכוון לתת לו להתקדם, והוא לא בכה לאף אחד, פשוט עבד קשה, ועשה, והשיג.

ועל כך אני אומר לו תודה.

 

 

מקשיב תוך כדי לערוצי יו טיוב שלי

על איך טראמפ ניצח בדיון בכך שנתן לביידן להיות הוא.

על איך שדיסני ממשיכים להרוס לנו את מלחמת הכוכבים, ואני צוחק, כי זה התרופה להכל .

שבת נפלאה לכולם.

 

 

המלוואח זה לא רמז שבא לי על תימניות.

ממש לא

פשוט התחשק לי.

ליבינג מקווה שאתה גאה בי.

 

לפני 4 חודשים. 27 ביוני 2024 בשעה 16:15

חזרתי היום הביתה.

זה היה מסע מפרך וארוך, ביחד עם שק.

טרמפ עד באר שבע, רכבת לרמלה, ואז למוסך לאסוף את האוטו, ואז מסע הביתה. בערך שש שעות. שק היה נפלא, אבל זה היה קשה.

בדרך נודע לי שאישה שלא קרובה כל כך נפטרה, אבל אני גר קרוב, והייתי צריך ללכת. עכשיו חזרתי ואני עייף כל כך.

לא נראה לי שזה רק בגלל הנסיעה, אלא כל השבעה, כמה שלא זזנו הרבה, ונחנו, זה עדיין היה מתיש, הרבה אנשים, הרבה דיבורים, ועכשיו, עכשיו מתחיל סופש לבד, אני מאמין שהכל הולך ליפול עליי במהלכו. 

וזה משהו שאני צריך לעבור. ואעבור אותו כמו שרק אני יודע.

 

אבל

יש גם חדשות טובות.

Honeyfinger נחתה היום בארץ , והכל כבר יותר טוב, וגם היא הביאה לי מתנה מאמריקה.

ברוכה השווה האני.

כבר הכל יותר טוב כשחזרת.

 

 

 

 

 

פאק אני צריך לכרבל מישהי.