לפני 6 חודשים. 18 במאי 2024 בשעה 13:21
ביחד עם שק
על הגב תיק מלא רובים.(nerf)
מקנא באבא טכסני שיוצא עם בנו לצוד את האייל הראשון שלו. הלוואי.
שק עם חבר ואני מסתובב, בין עשבי הבר והעצים.
אני צריך תרגול לברך, ומקווה שהמרחק נכון.
אך כמובן, בוהה אני ביער ועל מה אני חושב.
על העץ הזה אפשר לקשור עם הידיים למעלה.
כאן לקשור אותה עם הפנים לעץ. צמודה לגזע, עטופה בחבל. חסרת אונים לחלוטין, האוויר נוגע, מלטף, העץ מחבק את הבשר הרך והנשי, , הרוח שרה לה שיר פורטת על העשבים, רוגע מוחלט.
יד המלך מושטת, אוחזת בבשר, הכאב מתחיל זורם בורידים כמו חשמל.
יד שניה יורדת למטה, אצבע נכנסת לכוס היבש, מגע הקסם מרווה את היובש, המדבר הופך לנהר, עוד אצבע, ועוד אחת, אין לך מושג כמה. את גם לא רוצה לדעת. מנגן על הטבע, פורט עלייך, חודר, מכאיב, לא נותן לך לעשות כלום, זה רק אני. רק אני אצור בך דברים, רק אני אביא אותם, אצבעותי בונות, יוצרות, מרגישה את זה עולה, אני לוחש לך באוזן, זה לא שלך, שום דבר לא שלך, אני עושה הכל, ואת תתני לי את שלי, תני עכשיו, ואז צרחה, היער בולע את זעקותייך, חוסר האונים עולה.
ואת לא יודעת מתי אשחרר אותך, או אם בכלל, והאמת, את לא רוצה לדעת בכלל, כי את עטופה ברוך ועדינות, באושר עילאי.
והעצים קוראים את מה שאני כותב עכשיו וצועקים
אני
אני
אני
בחר אותי
אז המלך קם. משעין רגלו על עץ
ומתחיל
אן דן דינו סוף אלקטינו