שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 19:13

מכשפה יקרה שלי purplephinix

את המכשפה שלי כבר הרבה זמן.

תמיד אפשר לסמוך עלייך, ועם היתרונות שבחייך באים גם חסרונות, וכולם תוקפים ביחד עכשיו, המצב לא קל, אני בטוח, ולצערי מלבד חיבוק אני לא יכול לתת יותר.

 

אבל אני יודע שבקרוב תתגברי על הכל ותנצחי.

ותחזרי לעולם שצמא לך כל כך.

 

יש לנו פרוייקט גדול ויפה לעשות ביחד ולא אוותר עליו לעולם, אז פשוט מחכה, עם כל הסבלנות, שהמכשפה המופלאה תחזור, אבשל לך בישולים בלתי אפשרים וטעימים, ונהיה שוב מלך ומכשפה.

 

יש את כל החיים לפנינו

 

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 13:19

והחגיגות בעיצומן

כל מי שלא בירך אותה עדיין שירוץ עכשיו.

האישה שנהיית צעירה משנה לשנה.

תהני מכל רגע בחיים כמו שרק את יודעת.

 

והלילה כמובן זיקוקי דינור

 

שבת נפלאה לך אישה יקרה

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 10:44

אני מבלה עם לול שלי

תנחשו איפה.

 

בשוק הפישפשים

יו יו יו

 

ודאדי קנה כמה דברים יפים.

 

תהנו לכם

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 7:58

לפני כשעה

לילו שלי שאוטוטו בת 15

רצתה שאנדנד אותה על נדנדה

יהההההההההההההההההההההההה

 

10 דק של אושר צרוף

 

אין מאושר ממני בעולם

לפני שבוע. 15 בנובמבר 2024 בשעה 5:16

יום נהדר ויפה שהולך להיות רק טוב מתחיל לו עכשיו.

 

יום יפייפה לכולם.

תהנו

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 17:44

טוב נו ללכת לעבודה חולה ועוד דברים אחרי זה, את זה כולנו עושים.

 

לאתגר את עצמי כל כמה זמן, האמת צריך לעיתים יותר תכופות. זה לא אומר להקשות בכושר או לעשות תבשיל מסובך יותר.

אלא ללמוד משהו שהאופי ,הסיבולת וסבלנות שלי לא מותאמים אליהם.

לכל אחד מאיתנו יש תחומים שהוא טוב יותר וסבלני יותר. הקשבה, שק שלי, סגנון העבודה שלי, התמודדות עם לקוחות , סשן שבירה, ועוד.

 

אבל להחליט לקחת פרוייקט בתחום שאתה לא מורגל בו והסבלנות שלך לא בנויה לו, זה לאתגר.

וזה אחד הדברים הכי טובים שאדם יכול לעשות לעצמו, להגדיל את טווח הסבלנות, לשפר יכולת פיזית, ריכוז, וכמובן, להנמיך את עצמך מהידיעה שאתה לא מכיר ולא יודע, ולהקשיב וללמוד.

 

אז היום התעסקתי במקצוע אומנות שלא ניסיתי, והוא יפה מאוד, היום למדתי לעבוד עם עור, לא קל בכלל, עוד עם אצבעות גדולות כמו שלי, חוסר יכולת לחלק עדינות, סבלנות לתהליך איטי , ולהקשיב למורתי fatpanda מלמדת אותי את רזי המיקצוע.

לאט

האצבע הזאת עדינה, וזאת חזקה, לאט, להחזיק את זה ולהרפות כאן, לאטטטטטט, אם תמהר הכל יהרס, זה התהליך, תפנים, הוא איטי ואי אפשר לזרז.

ואני בחריקות שיניים

עד ש.....

אחד הצליח לי

ישששששששששששש

ואז הסבלנות התחילה להופיע.

זה היה מייאש, אבל שווה הכל, להתפתח, להקשיב, ללמוד, פתאום לדעת עוד משהו, ודווקא תחום ממש יפה.

זאת הרגשה טובה

להצליח במשהו , משהו שאתה לא בנוי אליו, ואז לסגל את עצמך.

זאת הצלחה אדירה

התבגרות וגדילה, לדעת שתמיד יש לאן לגדול, ושכל אחד יכול ללמד אותך משהו.

 

תודה לך מורתי, על הסבלנות לאדם שלא היה סבלני היום, על ההתמדה, ושהראת לי שלאט בסופו של דבר זה מהר.

כמו כל מורה טובה עזרת לי לגדול היום

ועל כך נתונה לך תודתי הגדולה.

ותודה שמצאת לנו במיקרה אוסף מכוניות מדליק בטרוף.

 

שימו לב לאצבעות גדולות מתעסקות בקטן

לחיי האתגרים שבדרך

לפני שבוע. 13 בנובמבר 2024 בשעה 8:05

אתמול קמתי מת, חולה רצח, ונכנעתי ונשארתי בבית.

היו כאלה שנעלבו.

צהרים הילדים באו, ישבתי עם לול על עבודה בפיזיקה, ושק ואני, זה שק ואני.

ואז בישלתי להם, הדבר המספק והמהנה ביותר לכל הורה. ולראות שהם טורפים את זה.

אז החזיר לי קצת אנרגיה.

לפחות הצלחתי לישון טוב, וקמתי רק חצי מת, הגעתי חולה רצח לעבודה, ועוד מנהל האזור של העירייה שואל למה באתי?

 

כי למי יש זמן להיות חולה?

העבודה צריכים אותי

הילדים צריכים אותי.

הבושות של החולשה של אתמול הספיקו.

די, לקום ולתפקד, גם אם אתה חצי מת.

שישי הולך להיות יום מדהים שיכלול גם מסיבת יום הולדת.

שבת יהיה יום גרזנים עם שק.

היום אני הולך לבית המלכה של fatpanda האומנית הכישרונית בחסד עליון שתעזור לי לבנות משהו מדהיםםםםםםםםם.

 

אז למי יש זמן לזה?

 

סתכלו

אפילו המקינטה סוחטת את מיכל הגז עד הסוף

כי אצלנו רק לליטליות ושפחות יכולות להיות כוסיות, לא מיכלי גז.

 

 

בסופו של דבר

הרוח והגלים ישחררו אותי

וזה יהיה היום שוואלהלה תקרא לי.

ואז נעשה חיים.

 

עד אז

Fuck this shit

 

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 20:04

מכירים את זה?

 

עוד דבר ועוד דבר עפים עלייך, לוחצים בלי סוף, לוחצים על החיים, על החזה, ממש הרגשה של קושי בנשימה, קשה לישון, קשה לקום, הרגשת חנק קשה בלילה, רצון להקיא לפעמים.

יש דברים שמתפתחים בראש ומוסיפים ומוסיפים.

זה קשה כל כך, קשה מנשוא.

לא נראה שיש לאן לברוח.

 

בסוף לא צריך

צריך פשוט לשבור את הקירות האלה, את הלחצים.

לדעת לפרק אותם, כל אחד בדרכו.

כי לכל אחד את האופי שלו, לכל אחד את הבעיות שלו.

 

לפעמים כל מה שצריך בשביל שיהיה אפשר לנשום שוב.

זה מישהו שיעמוד מולנו , יקשיב, ופשוט להקיא מולו הכל, בלי סדר, בלי הסבר, ואותו אדם פשוט יקשיב להכל.

 

ככה זה מתחיל

לילה טוב לכולם

לכל אחד הדרך שלו להרדם ולחלום.

לפני שבוע. 12 בנובמבר 2024 בשעה 12:04

 

ימים טובים באים עלינו

לפני שבוע. 11 בנובמבר 2024 בשעה 20:51

לכל אחד יש בכל שלב בחייו תחושות פיספוס.

משהו שרצינו וחשבנו שיהיה טוב, ולא הצלחנו להשיג ולממש אותו, מכל מיני סיבות.

והתחושות האלה הם כמו שרוכים פרומים, מסתרכים לנו בחיים, כמו תפרים שנפתחים, חוסר תחושת ההשלמה, השאלות שנותרו ללא מענה, תמיד משהו לא פתור ישוך לנו את החיים בצורה מעצבנת או קשה.

 

אני תמיד בתהליך למידה, וזה לוקח זמן.

וכנראה דברים לא פתורים זה משהו שצריך ללמוד לחיות איתו, תחושת פיספוס היא דבר שצריך ללמוד להפיג, או לא לקבל את זה כמשהו עצוב.

עוד אלמד מה לעשות, וכמובן, יש את הזמן, שהוא משכיח הכל בסופו של דבר.

 

אבל

חיוך מתוק כל כך

עיניים ענקיות

עבודה מושלמת

אלה צביטות חזקות בלב.

 

 

אבל בסופו של דבר

יש לי את הדבר הכי טוב בעולם

לול ושק

בסוף, הם כל מה שחשוב

ואם יש צביטות בלב, הן נשכחות כשדמות האב צריכה לקום ולעבוד.

ובתור אב

למי אכפת בכלל

קום

ותמשיך לחיות

כי ככה חיים את החיים.

 

ככה זה להיות אבא