אני ואתם

שישי הקרוב

אזור חדרה הכללי

אצלי בבית

ארוחת ערב שישי לכל מי שלבד בסופש.

כל אחד מביא משהו

ואנילי לגמרי

ליצור קשר בפרטי

עד 4-5 מוזמנים

המקינטה גם תהיה

תהיות של המקינטה

האם זה נכון בחלק מהמקרים לא להגיב לטימטום של אנשים, בגלל שהם לא יקשיבו לך.

האם זה נכון להתריע מישהו על ההתחלה לא לערער לי את מה שקיים כבר מתוך איומים, או לנהל שיח?

האם ליצור קללה מיוחדת לבעלי כלבים שמשאירים את צואת כלביהם ברחוב בשביל שאר הציבור?

שאלות קשות

וואלה מקינטה יקרה

לא יודע

אין לי תשובות על הבוקר

יום נפלא ביצ'ס

ליקרים לי רק אהבה ורוגע

כרגיל היה חם ולח ואני הייתי דבקי, עבודה קשה אבל מתגמלת.

ועצבנו אותי, בלי סוף.

אבל

מצאתי כמה שירים כיפים שנגנתי במהלך היום ושמעתי באוזניה וזה הפך הכל ליום כיף אמיתי.

והנה הביצוע האהוב עליי להיום

שיר שהוא מחווה לשיר אחר, מבוצע ביחד עם השיר שהוא מחווה לו עם שני המבצעים ביחד.

פשוט להנות ביצ'ס

בלי לחשוב

מי מתגעגע לבמי

תקשיבו לשיר הזה באוזניות ושכולם ילכו לעזאזל

תכף יש לי פגישה עם ראש אגף גינון לגבי החזרת השקיה לערוגות שנשכחו, כבר יש לי תוכנית איך לעשות את זה, ההשקיה כאן נקטעה בגלל עבודות שביצעו פה.

ונשאלת השאלה:

מה the fuck אכפת לי?

למה אני צריך ליזום כאלה דברים, מה אני צריך יזמות עכשיו?

תשובה:

אני לא מסוגל ראש קטן, זה חזק ממני.

עבדתי קשה לייצב כאן מצב שהיה רעוע מאוד, הצלחתי, ועכשיו יש לי זמן לפרוייקטים. אני לא מסוגל בעבודה לשבת, אני צריך את הגירוי של המוח, את החשיבה והעשייה, וכמובן, בסוף לראות איך ערוגות מיובשות ונשכחות הופחות לירוקות ומלבלבות.

בתמונה אפשר לראות את המקינטה צופה על השטח ולוקחת מידות.

יום נפלא ביצ'ס

ליקרים לי

אהבה בלי סוף

מי שיש לו דודא לשניצל מוזמן.

אם יש לכם דודא לעוד משהו, תביאו אתכם.

לפני שאני מתחיל יש לי שאלה לבעלי הכלבים, למה אתם חושבים שזה בסדר שאם הכלב שלכם חירבן על פיסת חול אתם יכולים להשאיר את זה שם?

לפני כמה ימים כאשר אני בדרך הביתה תקוע בפקק, שמתי לי פודקסט של ג'ו רוגן, רוגן למי שלא יודע הוא הפודקסטר הנשמע ביותר בעולם, עשרות מיליוניי האזנות לכל פודקסט, ויש לו משכורת של 200 מיליון דולר מספוטיפיי. בפודקסט ששמעתי הוא ניהל שיחה עם הקומיקאי ראסל בראנד, ראסל סיפר כי הוא התחיל בגיל 40 ללמוד ג'יאוג'יטסו, ורוגן שיבח אותו והבליט את העובדה שלהתחיל בגיל כזה זה קשה מאוד, רוגן הוא לוחם mma מקצועי לשעבר, ואז ציין רוגן את הדבר הבא

"ברגע שאתה מעביר את הגוף והנפש שלי בקשיים, המוח והגוף מאולצים לעבוד ביחד ולהיות מסונכרנים לחלוטין".

משפט כל כך נכון

מה שאני הכי למדתי מהעולם שלנו זה שקושי וכאב הם דבר שצריך לחבק, להשתמש בהם כמקפצה לעלייה בחיים. זה באמת העולם שלנו, כשאתה בזוגיות שני הצדדים , גם השולט וגם הנשלט , מתוך האמון, רוצים לצאת מאזור הנוחות שלהם, לאתגר אחד את השני ואת עצמם.

תכלס, ככה הפסקתי לעשן, חיבקתי את הקושי, מרחתי אותו על כל גופי ונפשי וככה הרגשתי איך זה משתפר מיום ליום. ככה השגתי מלא דברים בחיי, כאשר שמחתי לעשות דברים קשים, בגלל שהם קשים, וכן, היו לי מלא נפילות בחיים כאשר החלטתי להקבר באזור הנוחות שלי.  זה לא קל בכלל, וזה כל העניין.

כרגע בחיי החלטתי לעשות את מה שאני צריך ולא מה שאני רוצה מאוד בסיפור מסויים בחיים שלי, זה קשה רצח, מכירים שיש משהו שאתם ממש רוצים ויודעים שנכון לכם, אבל הדבר הנכון הוא לא לעשות אותו.  זה קשה, כבל אני יודע שלכאן או לכאן אני אגדל בסופו של דבר. מי יודע, אולי יהיה לי בסופו של דבר פודקסט מצליח.

דש מהמקינטה

ונהיה כולנו טובים ביצ'ס.

מקווה לא ליפול יותר.

ליקרים לי, תסתכלו במראה ותאהבו, כי אתם מדהימים.

יום נפלא וקשה

בוקר שבת יפה ביצ'ס

אני והמקינטה במרפסת, יש עגבניות שרי חדשות, ותכף אמרח אלוורה ישירות מהצמח על פצעי היובש שלי.

וכשאני מנסה להסתדר עם פצעים מעצבנים כאלה בידיים שלי אני חושב לי, עבדתי הרבה להגיע למקום של dont give a fuck.

זה מקום טוב בחיים, באמת. אין הכוונה שלא אכפת לי מכלום וכולם על הזין הגדול שלי. כן אכפת לי מאנשים וקרובים אליי, הכוונה שדברים שקורים לי בחיים לא גורמים לי להכנס לדיכאון ולהחלש, לא גורמים לי להתקע. החיים ממשיכים איתי או בלעדיי, העולם ממשיך להסתובב גם כשרע לי וגם כשאני מרגיש יחס לא הוגן. 

וכמו שגאון הדור מר"ן בן שפירו אומר תמיד:

"לעובדות לא אכפת מהרגשות שלך".

ואתן דוגמא:

מי שמרפרף כאן בבלוג שלי יראה שהשיא שיכול להיות לי זה 7 או 8 לייקים וזה ביום טוב.

למה?

כי ככה, כי יש עובדה מוגמרת בכלוב שגברים נקראים הרבה פחות מנשים. גם נשים קוראות יותר נשים מגברים. אם הייתי אישה ממוצע שלי היה בין 15 ל 20.

אם הייתי כוסית שמעלה תמונות אז בין 50 ל100 ותיבת הודעות מפוצצת.

בנוסף לא תמיד אני מובן ובנוסף יש אנשים שמשותקים באצבעות.

אז אני יכול לבכות, או להכיר בעובדה ולהמשיך לכתוב בבלוג שלי בשבילי ולהעזר בו כדי להבין דברים בשבילי.

אז למה כל זה? למה כתבתי את כל זה עכשיו.

כי לאחרונה זה התערער, קצת חזרתי לפעם, לזה שאני נותן למשהו לעצור אותי.

ולא טוב לי עם זה.

תכלס זה היה ארוע אחד, דיי חזק, אבל זה גרם לחולשה לגלוש לשאר נושאים.

ולא טוב לי

האמת, בנושא הראשון אני כן רוצה להיות להיות ככה, זה סיפור יפה בחיים שלי ואני רוצה להרגיש אותו עד תום. אבל למה לגלוש, החיים ממשיכים, יש עגבניות שרי לקטוף, תכף האלוורה תפרח, הייתי עם הילדים בים והם התייחסו אליי הכפויי טובה האלה.

יש לי עבודה קשה ומרצה, ראשון לציון פורחת בזכותי.

העולם שלי ושל אחרים יושב על כתפיי. אנשים סומכים עליי, ואני צריך לסחוב את כולם, ואעשה זאת עם פאקינג חיוך על הפנים, למה? כי אני פאקינג אבא עם גוף גדול וידיים ענקיות שיגנו על כל מי שאני אוהב.

אז מה החלטנו אני והמקינטה

להנות מהסיפור הזה שעברתי שאולי עוד לא נגמר, לסתום דליפות כי רק הסיפור הזה יפה מספיק שאתעכב עליו.

בן שפירו הוא גאון הדור

עגבניות שרי לא יחכו לעד על השיח

ולהיות אני

מי שאני אוהב

ולא להיות כאדם הסובל

כי זה

לא אני

שבת נפלאה ביצ'ס

ככה המלך והמקינטה שלו אמרו

ים ,שמש, מזרון מתנפח, בורקסים ופירות.

מלך יחיד ,נסיכה ונסיך.

מה עוד צריך בחיים

והבאתי את השערות שלי.

שבת שלום

קיביניfuck

למההההההההה ?