אני ואתם

מכירים את זה שלפעמים לא בא לכם?

אני לא מתכוון לסקס, זה תמיד בא לי.

אני בעבודה היום, לזמן יחסית קצר, כי אני עושה את מה שאני צריך לעשות.

אבל דברים אחרים פשוט לא בא לי, לא בא לי לרדוף אחרי אנשים, לא בא לי להתאמץ בשביל מישהו. כנראה בהשראת הסופש, בא לי רק להיות עם הילדים שלי, ללכת איתם לים היום, לבשל עם הילדה, לשחק בזלדה עם הילד, וזהו. 

אתמול החלטתי לקנות לעצמי אייס קפה וממש הרגשתי צורך לשים זין על כל העולם בגלל זה. 

לא יודע מה אני עובר עכשיו, זה בטח יעבור ביום ראשון, כרגיל.

סופש שמח ביצ'ס.

ליקרים לי תעשו את כל הכיף שבעולם.

אז לכל אדם נורמטיבי במצב כמו שלי יש את הזמנים האלה של הרגשת הלבד. גם אם יש חברים יקרים, וילדים אהובים, הלבד הוא בגלל העדר האחת או האחד, אלה שאתה חלק בלתי נפרד מחייהם, אלה שידאגו לך אם לא שלחת הודעה בזמן של "הגעתי הביתה". אלה שאתה רוצה לעטוף בידייך ולא לעזוב.

אז יש את הימים האלה, שאתה מרגיש את זה במיוחד.

מצד שני אני שונא בכי, בכי שלי, אפילו הבת שלי יותר קשוחה מקלינט איסטווד. 

אז מרגיש מה שמרגיש, אבל לא אעצור את חיי והמחויבויות שלי לחיים בגלל הרגשה.

וגם, אני מאמין, שרגעים כאלה צריך לחבק, כדי שנעריך באמת את מה שיתנו לנו החד והאחת.

סופש בפתח הבטחתי לילדים ים ואני אקיים.

 אז סופש נפלא לכולם

חג חמישי שמח ביצ'ס

וליקרים לי תהיו בריאים וטובים.

ואסיים בדבריו של השתיין

זה כל מה שיש לי לומר

לכו מכאן עכשיו.

שמגיע לי

אחרי יום גהנום ולחות של כל הג'ונגלים בעולם.

יום כזה שמבקשים מהמלך החרוץ לבדוק פלטות של עצלנים, כי הם עצלנים, ואני לא.

יום כזה, קורה, היה יכול לעבור עוד בסדר  אלא 

שגיליתי

בהתכתבות

שיש אדם שלא יודע/ת מי זה ג'ון ווין.

ג'ון ווין

ג'ון פאקינג ווין

הגבר גבר שלימד דורות שלמים של גברים מה זה להיות גבר.

שלימד את כילנו שגבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות.

ושגבר לא צריך הרבה דיבורים אלא יותר מעשים.

אז אחרי כל זה לא מגיע לי אמבטיה?

היה מושלם.

רק היו חסרים ציצים ומישהי שתישא אותם.

תהנו לכם ביצ'ס

נווו זה לא דיק פיק.

את כל כולה, מבפנים ומבחוץ, 

לגעת בה בכל נקודה, להרטיט אותה עד שתיפול.

שתכנע ותתמסר.

לחדור אישה דרך הכוס ודרך העיניים , לגעת בכל נקודה בפנים שם למטה, להשתמש היטב היטב, לחדור עד הסוף, לערבב את נשמתה העדינה ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים בזמן הנכון. לערבב את גופה ונשמתה ביחד, להחדיר בה משהו שרק אני יכול להחדיר, לראות אותה מתרוממת באוויר, לא מודעת רק מרגישהשתי החדירות נפגשות בתוכה בדיוק באמצע.

ואז

התעלות, שלי ושלה ביחד, למעלה גבוה, רק אנחנו.

למשוך לה אתה הגמירה עוד ועוד.

ואז להתיר, לשלח אותה בעצמה ולראות אותה מתפוצצת.

ומשם, כניעה מוחלטת.

האם אפשר לחשוב על משהו טוב יותר?

אני אדם בוגר . למדתי בחיים שתמיד צריך לבחור את מה שצריך להיות. ולא להיות ילד בכיין שרק רוצה לעצמו.

ככה אני מאמין וזה מה שאני רוצה.

אבל עכשיו אני בהתלבטות קשה מאוד, מצד אחד יש את מה שצריך, אני הסכמתי לו מממקום בוגר ודומיננטי. אבל אני רוצה, ממש רוצה, לא כמו ילד קטן, אלא דווקא מהמקום הבוגר, לפעמים זה מרגיש קצת פטתי אבל בגלל זה אני כותב כאן, כדי להוציא ולהגיע לפתרונות.  אז צד מאוד בוגר וחזק רוצה לקחת את מה שרוצה, צד בוגר וחזק אחר אומר שסבלנות למה שצריך יוביל כנראה למה שאני רוצה. ואם אקח את מה שרוצה אי אפשר לדעת מה יקרה, כן, חוסר וודאות לכאן ולכאן. זה מה שנוראי, כל כיוון שאבחר יכול להוביל להצלחה או כישלון. 

לרב יש לי תשובות אבל כרגע אין, באמת אין. בגלל זה אני כותב , כדי להוציא, ולא להרגיש פתטי.

יום נפלא ביצ'ס

שוכבת בתנוחה עוברית, קטנה שאת, פגיעה, רוצה לחלום על ענן עם חדי קרן וסוכריות.

ואני רוצה לגונן עלייך מהכל

פורס את ידי ורגלי הגדולות ועוטף אותך לגמרי.

אני לא 2 מטר אבל אני גדול ורחב, ידיים ורגליים שהתחשלו בעשרות שנים של עבודה עתה מונחות עלייך כשאת ישנה, תמימה וקטנה, מוגנת מהעולם, מוגנת מחלומות רעים, קופצת כמו ילדה שאת בין העננים. מסוככת ונעלמת מכל רע, שלי, ילדה טובה.

חלמי לך חלומות יפים ילדה טובה. את כאן איתי מתחתיי. וכשתרצי להוריד ממך עול עולם רק הניחי את ראשך עליי ותהיי קלילה.

ככה עד הבוקר ששנינו לא רוצים שיבוא.

הכנסי למקום שלך בתוכי, שם איפה שאת בנויה לו בדיוק.

השעני עליי ,תרגישי קלילה, תרגישי כמו עובר.

תעטפי בידיים גדולות שילחצו אותך לתוכי בכוח.

שימי ראש, תזילי דמעה, כל מה שאת צריכה את תקבלי, כשתהיי בתוכי ,בתוך החיבוק שלי.

תספרי לי כל מה שהיה בלי לפחד, תחלמי על כל מה שיהיה, תכנעי, תונמכי, יהיה לך הכל, בתוכי.

בתוך החיבוק שלי.

טוב כבר לא כזה בוקר

אבל פעם ב גם לי מותר לקום בשעות כאלה.

המקינטה פה איתי והריח של האיטלקי הטחון מעולה.

תכף דמעות הממלכה ימשיך ונפתור את בעיית השלג של כפר הציפורים.

אכן דברים חשובים של אסקפיזם.

אבל לא תמיד אפשר לברוח.

והאמת, לא יודע אם אני רוצה לברוח.

נעים לי להרגיש את מה שאני מרגיש, כבר לא מתבאס, אלא שמח שהייתי במצב הזה, הסיפור כנראה לא נגמר וימים יגידו, אני רק יודע שזכיתי, אפילו אם זה היה לזמן קצר.

טוב, האיטלקי לא ישתה את עצמו.

מי שמעוניין/ת בקפה משובח ושיחה טובה מוזמן.

שבת נפלאה ביצ'ס.

וליקרים לי

מקווה שיש לכם האנגאובר.

ביצ'ס יקרים ויקרות

עזרו לי להחליט

יש בשר טחון, ויש פסטה

מה להכין?

בולונז

או כדורי בשר בוטב עגבניות.

אודה לתגובותכם

סיימתי את המחויבויות שלי

השלתי מעליי כל עול

מרק תירס תכף מוכן

סופש עצלנות לפניי

דמעות של ממלכה וגירבוץ

זדיינו ותאוננו בכיף ביצ'ס