רק לפני שעה בערך יכולתי לשבת ולהתחיל לתהות על היום הזה.
והאמת, עם כל הקשיים, טוב לי, יש לי שני ילדים מדהימים שאוהבים אותי מאוד, רק להביט בהם ואני מאושר.
למדתי בשנה האחרונה להתמקד במה שטוב, במה שנכון, ובמה שכסף לא יכול לקנות.
ביום הולדת הקודם שלי פרסמתי שאני מזמין מכאן אנשים לבוא לאכול אצלי ארוחת שישי. הענות לא הייתה, אבל...
מישהי אחת כאן קראה את הפוסט הזה, קראה באיחור, היא הייתה שפחה ללא מלך וללא אדון, רצתה להיות זונה פרטית של מישהו ולתת את ליבה לאחד, ויש לה לב ענקי.
יש לה את התחת המושלם אך לא היה לה מי שיחבוט בו. ואז קראה את הזמנתו של המלך. מלך אחד שחיפש לו שיפחה אחת ויחידה, עם לב ענקי, תחת מושלם ושרוצה להיות שפחה יחידה. לאחר ימים ספורים נפגשנו, ובאותו הרגע היא נתנה לי את הרצועה של חייה והפכה לשלי. ואז למדתי בין רגע, שהחיים יפים, החיים טובים, אחרי שנים של דיכאון מספיק היה לי להסתכל בפניה היפות כדי להבין שדיכאון הוא מיותר וחסר טעם. היא אחזה בחרבי אשר העלתה אבק, קרעה ברך בפניי והגישה לי אותה, נתנה לי את הכוח והאומץ לצאת למלחמה על חיי, מלחמה קשה אך טובה שבסופה יש אושר עילאי. ומאז היא מאחוריי, אוחזת בגלימתי ומלווה אותי בכל רגע.
ואני, מאז שהיא שלי זוכר בכל רגע למה בחרתי להיות מלך,
כי מלך דואג לכולם, שומר על שלו. למלך יש את האהבה הכי גדולה.
אז המלך חוגג היום 42 שנים. כמעט והייתי שוכח זאת היום אם לא הייתה לי את שיפחתי.
