לפני 9 שנים. 23 בנובמבר 2015 בשעה 16:52
אני הוא מידאס המודרני
המלך מידאס העכשווי,
בליבך נגעתי לרגע,
וכבר נעשה קר, בוהק ובלתי חדיר.
נישקתי את שיפתותיך
ופניך מצהיבות ומוריקות לסירוגין.
הרמתי את רוחך
על מנת שיצלול כבד כעופרת אל תהומות הנשיה.
מחשבותיך התנפצו לאלפי רסיסים.
אוסף אני אותם אחת לאחת יקרות הן לי מפז.
וכעת את שלי
לא כאשה
כי אם תכשיט
בתוך כספת נעולה, ועליך בסקרנות מביט.
ארור אתה מידאס מכל חיית השדה,
באות קין מוזהב מתהדר
ואיתו כל טרף, מולך שולל ומסתנוור.
