לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חור שחור

ילבש שחורים ויתכסה שחורים ויכתוב את מה שליבו חפץ
לפני 9 שנים. 24 בנובמבר 2015 בשעה 19:43
איך נולד פוסט?
כמה זמן זה לוקח?
 
טקסט כזה מורכב, לא נוצר יש מאין.
 
הרעיון קיים, מרחף באויר.
 
קודם כל חשוב להורידו לקרקע,
למשש אותו עם הידים.
להבין
להפנים
להכיל. 
 
 
ואז בדיוק כשאתה מתחיל להתרגש מהרעיון,
לברוח ממנו.
לזנוח אותו לחלוטין.
שישאר כמה ימים רקוב באדמה 
לא ממומש
שהחיים ימשיכו בלעדיו
 
ואז אתה חוזר אליו
מביט בו מזוית קצת אחרת 
הסתכלות חדשה-ישנה.
 
ואם הוא עדיין מעניין אותך
עדיין מרגש אותך 
אז ניגשים לעבודה הקשה
 
אתה מוסיף
מלטש
נופח בו רוח חדשה
חותך בבשר החי
לא נותן לפוסט מנוח עד שאתה לחלוטין שבע רצון ממה שהינך רואה.
ממה שהינך חש.
 
ואז כשהכל מוכן
אתה קורא הכל
מכף רגל ועד ראש
 
נהנה מהיצירה שבבעלותך
 
זהו הרגע העילאי יצירה חדשה שרק שלך
ורק אתה מודע לקיומה.
 
ואז אתה קורא בו שוב
ושוב
ושוב
 
עד שדי נמאס
 
גמרת עם הפוסט
 
הגיע הזמן לשחרר את הפוסט לאויר העולם.
החינוך העצמאי - תודה רבה ספייס :-)

כעיקרון אני מסכים איתך! היה לפוסט הזה דו משמעות (ומכאן השם בכותרת) ולגבי המשמעות השניה אני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי.
לפני 9 שנים
החינוך העצמאי - תודה רבה ספייס :-)

כעיקרון אני מסכים איתך! היה לפוסט הזה דו משמעות (ומכאן השם בכותרת) ולגבי המשמעות השניה אני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי.
לפני 9 שנים
FOR GOOD - יהודה עמיחי כפרה עליו היה אוהב לספר שכול שיר שהוא כותב הוא שם במגירה לאיזה שנתיים-שלוש ואז קורא אותו שוב. ואם הוא עדיין היה עובד, הוא היה מפרסם אותו.
אני לעומתו תמיד הייתי זקוק לסיפוקים מידיים יותר (:
ובוקר טוב בוקר אור, יום חדש
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י