סוטה מדרך הישר

שבועיים בתוך הכלוב, זה כמו עולם אלטרנטיבי, עולם שני לברוח אליו ולפגוש אנשים מלאי תשוקה אמיתית וכוח, כוח להיות שולט אמיתי וכוח להיות נשלטת אמיתית.

שבועיים של ריגושים שבאים והולכים אבל בראשי רק פנטזיה אחת:

אני עוצמת עיניים ורואה בתוך האפלה הזאת את הריגוש המתהווה, הניצוץ הקטן שמתגבר והופך ללהבה, לאש שבוערת בתוכי וזה מתפוצץ ומתפרץ ממני ומכלה את הכל, את כל מה שאיני רוצה ואת כל מה שעושה לי רע ואז רק אותו אני רואה ולרגליו נופלת ונמסה.