לפני 6 שנים. יום שלישי, 4 בפברואר 2020 בשעה 11:03
הריחות שלך מהמצעים נדפו אך על עורי נותרו.
את נושמת את הערפל שלי, אני את הנשימות שלך.
אחרי שנגמר יום, אחרי שצחקת ללא שליטה.
אני מוצא אותך בין זרועותיי, שוקעת, גונחת, ענוגה.
הגשם בחוץ נעול מחוץ לתחושות, יחד עם הפחדים והרעש וכל הסדקים שבחסדך נעלמו.
אני רק נווד, הוא מתנגן, מחזיק בחרב, מוכן עלייך להילחם.
הכלים בכיור, הוויסקי בכוס, הג'וינט מעשן, ואני, אני מעופף.
לא נמוך, לא בגלל ההרגלים המגונים, רק בגלל, רק בגלל.
שלך העיניים, שלך השפתיים, שלך הגוף.