דמייני לרגע חלום מרגש שאת מוקסמת ממנו. פנטזיה מלאת תשוקה על סקס לוהט שמעולם לא חווית, אבל ממש-ממש ברגע זה את מתמוגגת בו בעונג ושקיקה.
בקרוב, תגלי שדווקא מה שמסתתר בצללים, בצד האפל ומשאיר מקום לדמיון, אותו דבר חמקמק שאת עוד לא מצליחה לתפוס, זה שמפחיד אותך, שם מה שאוחז את ראשך חזק, ממלא את הגוף בחום ומרטיב בין הרגליים.
מה אם היית יכולה לחוות חוויה כל-כך עוצמתית וגם מפתיעה שאת באמת רוצה לסגוד לה, למהות?
שלי... זה ברור שהאמת היא שכמה שזה מסתורי ומסקרן ועטוף בעלטה, כך לאט, לאט את יכולה להתמסר לדבר הלא מובן הזה בגופך ושכלך.
את חייבת לתהות כמה את רוצה את זה.
איתי... כמו תמיד זה לא הפירוט הברור של מה שאני מדבר עליו, התמונה שאת בטח כבר מציירת בראשך, במוח הקינקי הזה שאני יכול לשמוע את גלגלי-השיניים שלו עד כאן. מה אם היית מריחה את הריחות, הניחוחות (של זיעה ואולי אף דמעות) שזורקים אותך לזיכרונות של הסשן הראשון שלך, או המפגש עם משהו חדש ולא מוכר, אך ממכר, משהו אגרסיבי, שליטה.
את בטח כבר יודעת שגם בעוד חמש שנים מעכשיו, עדיין תוכלי להיזכר בדיוק באותם רגעים עליהם אני מדבר ואת מתלהטת ונדלקת מיד, ממש עכשיו, ממש הרגע ואת רוצה לטעום מזה עוד.
אצלי... תתרגשי לגלות שהפן המנטאלי, מה שמתרחש לך במיינד, תמיד נותר מעורפל בחשיכה עד שמאירים אותו וחושפים במערומיו.
שמת כבר לב שהאור הזה תמיד מקרין לעברך בצורה הכי חזקה בחושך מוחלט? תארי לעצמך נר קטן, את מתרכזת חזק, חזק בלהבה המלחשת, גם כשאת יושבת שם מאחורי המסך, את מביטה באש המרקדת, קטנה, קטנה אבל עושה אור גדול; והאור הזה הוא אותו הרעיון הלא ברור, לא הכי מובן אשר נינטע בשכלך כמו זרע, שרק רוצה לצמוח ולפרוץ; כרגע הוא עוד רדום מתחת לפני הקרקע, אך אם תחפרי מספיק תצליחי לחשוף ולגלות אותו.
איתי... זה תמיד היה ברור שהרזים הגנוזים האלה חייבים לצוץ ולהבליח מתישהו; אולי כאן ועכשיו, ברגע זה ממש.
כעת כשאת בסוף הקטע, את במרחק דקות ספורות מתחושה של תמיהה ושאלה, מן הלם כזה מהמם של "מה לכל הרוחות קראתי פה עתה?"
זה בדיוק הסוד שמבקש להימצא...
