צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בזמן שחשבתם

בין הרגע שהתרחש מה שהתרחש, ועד לרגע שהמחשבות החלו לנתח, עלתה תשובה אינטואיטיבית שלרוב לא מייחסים לה חשיבות, ולרוב היא התשובה.
לפני שנה. 30 בדצמבר 2022 בשעה 13:38

בבוקר הכנתי לשתיהן ארוחת בוקר. שתינו את הקפה במבטים עמוקים וחיוכים ללא מילה. אחר כך האחת מצצה לשניה ואני הבטתי בהן כשאני מורח חמאה על הטוסט שקוע בארוחת הבוקר. כשהן סיימו, הן התחבקו על הספה והתכסו בשמיכה עבה. אני התיישבתי לצייר שקוע באוזניות. כשהתעוררו, באו וחיבקו אותי. ליטפתי את ראשן ונישקתי רכות את שפתיהן. הורתי להן להתלבש והזמנתי להן מונית כל אחת לביתה. בדלת לחשה לי: זה היה זיון כל כך מטונף הלילה, אנחנו שותפים לפשע. ואני חייכתי אל שתיהן. נמשיך מחר. אם תרצו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י