הסייקל של הכלוב הוא כזה:
פורום/בלוג
ואז מגיעה אדומה.
ואז אדומות וחילופי מילים והתחלה של התרגשות.
ואז סגולות והשיחה או שנשברת, או שההתרגשות עולה.
אם נשברת נעלמים, אם לא נשברת עוברים לטלגרם.
ואז עוד שיחות והקלטות קוליות ואם הקול נעים אז מתחיל לדגדג בלמטה. ואם לא נעים, נעלמים.
ואז מגיע הרגע הקשוח של תמונות.
ואם התמונה מרגשת, אז הדגדוג למטה הופך לכזה שמתחילים לשחק בלמטה. ואם התמונה לא מרגשת, נעלמים.
ואז שיחת טלפון, ואם היא זורמת קובעים פגישה וההתרגשות מתחילה לרקד.
ואם בפגישה הכול מתחבר, אז מבקשים לממש. ואז זה הרגע הכי קשוח. כי אחרי המימוש, אם זה מגניב, אז זה מתחבר וטס ועף ומגניב. אבל אם זה לא מתחבר, אז נעלמים.
יש מלא נעלמים במשוואה הזו שנקראת הכלוב. וכולם וכולן מוכנים להמר שוב ושוב על הרולטה הרגשית/ייצרית הזו, כי אם זוכים, אז הכול מתגמד וזה היה שווה הכול.
