בזמן שחשבתם

יום אחד דיברתי פה עם מישהי. אפילו לא הגענו לדבר סקס. היא היתה מרתקת. היה לה וויב. אבל באיזשהו שלב היא אומרת לי:

אני שולטת. לא שואלים אותי שאלות מיותרות ועושים את מה שאני דורשת. 

הבטתי בטקסט שלה בעייפות. מי מדבר ככה. מה זה המשחק הזה. זה אמיתי? זה פעם עבד? ניהלתי בחיי מעל לאלף עובדים ועובדות, בחיים לא דיברתי ככה לאדם. אז באינטימיות, לשחק את הדמות, עבורי זה ממש לא. 

אני מגה סוטה. אבל בחן. עם סטייל. בעידון ובפנפון. מלכה צריכה להיות מלכה קודם באופי. כזה שתעשה לי חשק לאבד את עצמי ליופיה, קולה, אסתטיקה, הגיינה, לבוש, שיחה, עומק, אבל בראש ובראשונה אותנטיות. מול אחת כזו הכול מותר. הכול אפשר. כי שני הצדדים מבינים שיש שני צדדים. 

אני אולטרא דומיננט. מתפלש. מתחלף. מתאבד. אובד. נהנתן. 

אי אפשר לשחק איתי משחקים. 

כשזה מזוייף, זה מזויף. 

אני מחפש אמת.