לפני 7 שנים. 21 ביולי 2016 בשעה 18:45
מגיע הביתה מהעבודה. הבית מבושם, נקי, מזמין.
עומדת במטבח ומבשלת, בסינר ו...כלום.
רואה ומחייך, מחייכת בחזרה. ניגש, חיבוק, הסנפה, ספאנק, נשיקה, נשיכה.
מתקלח ומתיישב על הספה. האוכל מוגש. יושבת בספה לידי. בוחנת... "איך ? טעים ?". מהנהן.
"איך היה היום שלך ?". מספרת בהתלהבות. רוצה צומי. רוצה להתקרב. עדיין אסור. יודעת.
מסיים לאכול, מתבונן בה. היא מתבוננת בחזרה. מחייכת חיוך דבילי לחלוטין (שאומר פליזזזז!!!).
"בואי לפה". זוחלת מיד לרגלי. מלטף. עוצמת עיניים ונרגעת. מספר לה על יומי. מחייכת.
"עשית את המטלות שלך היום ?". "כן", קמה ורצה להראות, להשוויץ.
מרוצה. "ילדה טובה". מחייכת, קורנת. נשיקה חושנית.
"תתלבשי יוצאים". "לאן ?". "הפתעה". "אני אוהבת את ההפתעות שלך אדוני". חיוך ענק.
אחרי 20 דקות חוזרת לבושה כמו שאני אוהב, sloty ומגרה.
המשך יבוא אולי...