בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות והגיגים

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2016 בשעה 18:45

להרגיש שוב את החבל בידי, זה ממש כמו לרכב על אופניים.

התחושה הכל כך מוכרת וממכרת.

לשלוט במיומנות, לדייק, להתאמן.

פשוט עונג צרוף. לקשור ולהזיז אותך כמו בובה על חוט.

ממקום למקום במשיכה קצרה אחת.

 

מדהים לפגוש אנשים מקסימים, ממש מקסימים.

כאלו שפשוט בנועם, בחן, בהמון סבלנות ותשוקה מוכנים לתת מעצמם.

להשאיל, ללמד, לכוון, להדריך, להדגים, להסביר בחיוך.

להכיר את הפנים מאחורי ניקים שנתקלתי בהם באתר.

בהחלט כיף לחזור לעולם המרתק הזה, זה שבו אני מרגיש כלכך טבעי.

תודה רבה לכם על הכל.

 

כיף לחוות איתך את העולם הזה מחדש.

זה מרגש ומחבר, גורם לראש וללב לעבוד.

במקום הנכון עבורי, בשלווה, במבט, בהובלה, בציווי, בסטירה הפתאומית.

בחיבוק, בליטוף, בנשיכות הקטנות, הספנקים, ה'חפירות' אל תוך הלילה.

התובנות, ההפתעות הקטנות, האתגרים, העונשים, החיוכים.

 

פתאום הכל קשור, גם את :).

יש בי רצון לטרוף את העולם ושמי שלא מתאים לו שיקפוץ לי.

לשבת ולדבר עם אנשים חדשים שרק אתמול הכרתי על הכל, יפן, אוכל, חוויות, תחביבים.

לחייך ולהרגיש את הדינאמיקה שהיתה חסרה לי כל כך הרבה שנים, את התשוקה שבאוויר.

 

אגב, כבר בדרך לרכוש סט חבלים משלי שאוכל להמשיך ללמוד ולהתאמן :)

 

פרשת דרכים​(שולט) - תודה רבה ילדה שלי. :)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י