בהתחלה זה מפחיד מאוד. אפילו המחשבה.
בפעם הראשונה התחושה מוזרה.
מותירה אותך בצומת דרכים, להמשיך או לעצור ?
אם יש פעם שניה התחושה בדרך כלל טובה יותר.
בפעם השלישית ואילך התחושה הופכת במהירות למדהימה.
ההתמכרות כמעט מיידית עד שאי אפשר להפסיק.
מעכשיו הוא תמיד נמצא בראש שלך. את לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
כשאת איתו זה הכי כיף בעולם. הכל ורוד ומושלם.
כשהוא לא בנמצא את בטירוף חושים, מטפסת על קירות הבית.
הוא תמיד ברקע, כמו שיר קליט שמתנגן ללא הפסקה.
את מצפה לרגע שיכנס לתוכך. כשהוא שם זה הכי מושלם שיש.
כשאת לא מצליחה להשיג אותו את לא רגועה. מתחרפנת. משתגעת.
כשאת סוף סוף משיגה אותו כל הגוף שלך מתמלא בוויברציות וציפיה.
הוא יקר וממכר אבל את כבר עמוק בפנים. חסרת אונים מולו.
כשהוא איתך הראש שלך כבר לא מתפקד. את במקום אחר.
כשהוא מתפוגג ונעלם את נשארת עם תחושת כאב חזקה.
מוזר, פתאום את מתחילה להנות מהכאב שהוא מותיר בך בלכתו.
ככל שעובר הזמן את צריכה מינון גבוה יותר. הרף עולה.
את תעשי הכל בשבילו. רק בשביל לקבל עוד קצת ממנו. עוד מנה קטנה ודי.
עכשיו את כבר לא בעולם שלך. את בעולם שלו.
הוא זה שמרים אותך גבוה לשחקים אך גם זה שמפיל אותך חזק לקרקעית האוקיאנוס.
תזהרי ילדה.
שלא תתמכרי אליו.
הוא ישאב אותך לתוכו.
אין דרך חזרה.
