מחשבות והגיגים

כבר הרבה זמן אני יודע בדיוק מה אני מחפש כאן ובכלל.

יש לי הרבה מאוד להעניק מעצמי. לתת. להעצים. לעטוף.

פעם מזמן וויתרתי על הקשר המיוחד שאני זקוק לו.

זה לא שלא חייתי מאז, ממש לא. חייתי וצמחתי מאוד.

אבל, היום אני מבין טוב יותר שמה שחיפשתי בעבר הוא מיוחד מאוד.

מדוייק ומתאים לי. לאני שבי. בלי פשרות. מזוקק ונקי. טהור ועוצמתי.

החשש מכך שלא אמצא את מה שאני זקוק לו נעלם בתוכי.

טוב, בעצם נמצא אי שם בתוך יקום האופטימיות שאופף אותי.

חלק קטן מהאנשים שמכירים אותי יודע בקויים כלליים מה אני מחפש.

לדעתם של רוב האנשים האלו אני רודף אחד פנטזיה. קשר לא אפשרי.

אבל כפי שכתבתי כאן בעבר אני בוחר לראות את הדברים מהזוית הייחודית שלי.

יודע שזה קיים, ועם זאת, גם מבין שזה בכלל לא פשוט למצוא את מה שאני מחפש.

אז שוב יוצא למסע החיפושים המפותל ורווי האתגרים.

למצוא את זו שאהיה עבורה כל עולמה. שתתמסר עד אין קץ.

שתבחר בי מחדש כל יום וכל דקה ותהיה מאושרת לחיות לצידי.

שתלך אחרי לאן שאוביל, שתהיה שלי ללא תנאי.

אני חושב שהשיר "זמר שלושת התשובות" משקף בצורה מיוחדת את צופן ליבי.

ושלא כהרגלי אוסיף כאן את הקישור לשיר בביצוע המרגש של זהבה בן.