מחפשת...

אתה כותב שיש עוד המון בכי. ואני מדמיינת את הנורא מכל. 

שונאת שערוץ התקשורת שלנו סגור אבל מעדיפה את זה ככה על פני סיכון נוסף ומיותר. 

אני קוראת חדשות מהארץ וטוויטרים של יאיר נתניהו ורבה איתך בראשי. קוראת לך בשמות ומאשימה אותך שוב באחיזה מעושה בדיעות שמאלניות כתחפושת תרבותית שמטרתה להציג אותך באור קצת פחות מרוקאי וקצת יותר משכיל ומתוחכם. 

זה רק מוציא אותך יותר פאתטי. 

״תלכו אתם״, אני אומרת לך ואתה לא שם כדי לעצבן אותי חזרה עם שלל מאמירותיך הנבובות אודות ה״דיקטטור״. 

אני מתגעגעת. 

למריבות שלנו. 

לויכוחים האינסופיים. 

לחוסר יישוב הדעת שלך. 

לבלאגן. 

לסנדלים. 

להיעדר הקרש חיתוך. 

אני מבינה עכשיו שאני אוהבת להקניט אותך ולקרא לך ערבי.

ערבי ערבי, אבל התרגלתי אליך. 

ואתה חסר לי. 

E.