בשוק הבשר הזה יש מעט דוכנים,
רובם המוחלט שייך לנשלטים ולנשלטות. הם מציעים את גופם, נפשם, את כל כולם..
מציעים ומחכים להצעה הגבוה ביותר.
אני מטייל בשוק ורואה דוכנים שוממים, דוכנים עם זוג ודוכנים עם המון אנשים. אני מתקרב לראות על מה כל המהומה, מאחורי הדלפק עומדת דמות מכוסה בוילון, והמון גברים צועקים לה במקביל:
-"אני הכי שווה"
-"אני הכי חתיך"
אחד מהם מוציא את הזין שלו ומנופף אותו מולה
-"את בכלל צריכה להגיד תודה שאני פה"
-"תתפשטי כלבה"
אני ממשיך ללכת..
פססט
מישהו מסמן לי מאחד הדוכנים
"אתה שולט קשוח?" הוא לוחש
"אתה רוצה להשפיל גבר?" הוא ממשיך ומוסיף קריצה
אני מחייך וממשיך ללכת..
אפילו גברים נמשכים אליי, אני חושב לעצמי.. כזה מדהים אני
אני שומע מישהי בוכה מתחת לדלפק, אני מתקרב ורואה אותה מחבקת בובה ובוכה.
"הכל טוב?"
היא אומרת שמישהו פגע בה, שיקר לה והשפיל אותה, והיא הרי רק ילדה קטנה.
אני מסביר לה שזה עולם של חיות, והיא לא יכולה לנופף ככה בבשר שלה ולצפות שהיא לא תפגע.
היא מזמינה לעצמה את אוכלי הנבלות.
אני מעודד אותה - בעתיד היא תהיה יותר חכמה, יותר זהירה.
גם כן נחמה, אני ממשיך ללכת..
בסוף השוק יש אוהל ענק, מאוד דומה לקרקס.
אני מציץ פנימה ורואה אישה לבושה בבגדים שחורים מעור, נחש על כתפיה והמון גברים בוהים בה מהופנטים.
זה לא בשבילי אני אומר לזקן ששומר על האוהל.
-"מה בשבילך" הוא שואל.
בשבילי?
אני פה בשביל מוצר אחד קטן ויוקרתי, עד אז אמשיך להסתובב פה, נחמד פה והמזג אוויר תמיד לח.
הזקן מדליק סיגריה ומחייך אליי עם פה חסר שיניים.