פה ושם, זה מה שעולה לי בראש כשאני חוזר לפה.
היום אני פה, אז הייתי שם. וכמו תמיד, שם חשבתי שאני יודע הכל. היום אני מבין כמה לא ידעתי.
היום אני יודע.
מצחיק.
המקום הזה זה כמו חבר במילואים, נפגשים פעם בשנה, מספרים חוויות מפעם ומה חדש עכשיו.
ועדיין, כאילו תמיד אני בצומת. קח ימינה ותגיע למקום חדש, קח שמאלה ולך תדע לאן תגיע.
העיקר להתקדם, אם לא בשבילי אז בשביל החבר מהמילואים.
הוא חבר סוטה, מצחיק, שנון וחד ולפעמים סתם דפוק.
תמיד יש לו סיפור בשבילי, ואני הרי חי על סיפורים.
אז סיפרתי לו על העבודה החדשה והשאיפות החדשות והוא אמר לי בתגובה:
אתה תגיע מתישהו לסיפורים העסיסיים?
בן זונה, זה מה שמעניין אותו..
אז הסיפור שלנו מתחיל במתמחה החדשה, ג'וניורית טרייה שעוד לא סיימה את הלימודים.
מתלבטת פה מתלבטת שם, הלכה ללמוד בשביל המשכורת בסוף. עושה את כל הטעויות בדרך.
אז אימצתי אותה.
עשינו תוכנית לקריירה החדשה, קורסים שצריך להשלים, פרויקטים שצריך לעשות, סימולציות של ראיונות ואיך לא להיות בצד הלא נכון של טבלת השכר כי היא אישה.
ואז היא שאלה אותי למה אני עושה את זה.
אמרתי לה שאני אוהב להגיד לאנשים מה לעשות אם הם מוכנים לשמוע.
היא אמרה לי שהיא מוכנה לשמוע לי.
אז כמו פעם, בלי למצמץ ביקשתי ממנה שתתפשט.
כאילו שאני בוחן את הגבולות, מחפש שמישהו יעצור אותי ויגיד לי שהגזמתי.
ולא הגזמתי.
גרנו ביחד תקופה, הלכנו לעבודה ביחד, נהנים מהסוד החדש שלנו.
בערב, היא הייתה עובדת אצלי, היינו רואים את הקורסים שלה יום יום בזמן שהיא הייתה קשורה לכיס.
לא הפרעתי לה יותר מדי, היה לי חשוב שתלמד ותקשיב. אבל בין לבין הייתי נוגע בה, בהתחלה בעדינות מלטף לה את הגוף עם האצבעות שלי, נוגע לא נוגע.
מהעורף יורד אל אמצע החזה, מרגיש את הצמרמורת שלה ואת הזיעה שמתחילה לצאת.
יורד אל הירכיים ועד הברך, וחוזר כמעט עד לבין הרגליים, כל פעם מתקרב קצת אבל לא נוגע.
היא כבר שכחה שהיא קשורה והיא מנסה לזוז לכיוון שלי, שאגע בה כבר.
אבל יש לי זמן, ולה עוד יש שיעורים לעשות.
אז הייתי קם, מכין לעצמי קפה, רואה את התסכול שלה ומחייך לעצמי.
ושוב חוזר אליה, שם לה את הגאג, מכין אותה לרגע.
משחרר אותה מהכסא כדי לקשור אותה שוב בתנוחה אחרת, תחת בחוץ והסנטר על המשענת.
ככה יש לי את כל מה שאני צריך בהישג יד.
ושוב הפסקה, ושוב האצבעות חוזרות לטייל על הגוף שלה. הפעם על הגב שמופנה אליי.
יורד כמעט עד התחת, מדי פעם נותן סטירה קטנה ומזכיר לה לשבת זקוף ולהקשיב לשיעור.
היה כיף לראות אותה מנסה להיות רצינית, מנסה להקשיב ולהתעלם מהגוף שלה.
כשראיתי שהיא כבר לא תקלוט כלום הייתי מסובב את הכסא ורואה את החיוך שלה, היא כבר יודעת מה הולך לבוא..