זה קרה כנראה כבר לכולם פה נשלט/ת פונה לשולט/ת
(*נכתב בלשון זכר לשם הנוחות)
השיחה מתחילה עם המון כוונה מצד הנשלט הבעיה היחידה היא חוסר ניסיון/בשלות/השלמה עם הרצון להיות כאלה/סקרנות שלא הבשילה.
אם השולט בתחילת דרכו הרי זה משובח -ישנה סימטריה.
הבעיה מתחילה כאשר יש פער ברמת הניסיון/בשלות וכו'.
הרי כולנו ישראלים, אף נשלט לא רוצה ללכת לשולט מתחיל "שהתגלח עליו", איך נהוג לומר אין דבר גרוע יותר מלהיות "פראייר".
בשלב הזה מתחיל הדיאלוג הנצחי של משא ומתן מהסוג המתיש ביותר.
הנשלט בטוח שהוא איזה פרס שהשולט צריך לקטוף, כמו איזה פרח מוגן שנמצא בשמורת טבע.
יספר לך על כמה הוא רוצה ואז מתחילה שורת האבל......
ומשם מתחיל הדיסקליימר של הגבולות, חלקם סבירים חלקם פחות.
בשלב מסוים השולט שעשה כמה קילומטרים בתחום יתחיל להרגיש שזה לא מה שהוא מחפש, בכל זאת צריך פער שניתן לגישור.
במידה והשולט יפסול את הנשלט, יגיעו המשפטים המתוזמרים הקבועים כגון: אתה מחפש ארד קור ועוד כל מיני משפטים שמריח מהם ניחוח מריר ושיפוטי.
והאכזבה מצד הנשלט למה אותו שולט לא מסוגל להבין אותו, ללכת לכיוונו, להתגמש עד קצה העולם רק בגלל שהוא שבוי בתוך החששות/פחדים/חוסר הבשלות שלו.
אז אפשר פשוט לומר את זה ולשים על השולחן, זה לא פחות מעוד ראיון עבודה.
אתה מספר על עצמך - מגיש קורות חיים.
השולט מספר על עצמו- העסק מציג את דרישות המשרה.
בוחנים דינמיקה - HR בוחנת ואומרת את דעתה.
ומשם מתקדמים, או שלא...
ואם לא התקבלת לעבודה, זה לא כי הם אנשים "רעים" אתה פשוט לא בעל ההכשרה הנדרשת/עונה להגדרת התפקיד...
וזה בסדר גמור, חפש משרה שמתאימה למידות שלך.
