ציצוט של איה1, מתוך סדרת הספרים המוכרת פו הדב (מאת אלן אלכסנדר מילן).
"אני אוהב את פו, אך הוא נאיבי כל כך שזה לא ייאמן. אתם זוכרים איך הגיע טיגר ליער?
פו ישן בביתו ואז שמע דפיקה בדלת. פו שאל: "מי זה "? והקול מעבר השני לדלת נתן את התשובה
המדיוקת להפליא: "זה אני". "באמת? אם זה אתה, אז היכנס", פו אמר בנאיביות אין סופית והכל
כך אופינית לו ופתח את הדלת . להפתעתו קפץ עליו יצור פרוע הסובל בין היתר מקופצנות לא מרוסנת
ומאיפראקטיביות קשה.
כך הגיע אילנו טיגר, ומאז הוא כאן. לא שאני נגד שהותו של טיגר ביער ,היער גדול מספיק - יש בו מקום לכולם.
מותר לדלג ולקפוץ בכל מקום שמתחשק לו, מותר לו לטפס על כל עץ שיחפוץ, ומבחינתי שיעשה שם גם בנג'י בלי חבל.
אני רק לא מבין למה הוא צריך לבוא לפינה העגמומית שלי ולקפוץ עלי."
מתי בפעם האחרונה פתחת דלת "לעצמך" בנאיביות?,
מתי בפעם האחרונה נתת למשהו לפלוש לפינה ה"עגמומית" שלך?,
לפעמים הפחד לגלות צד חדש בנו, הופך אותנו לא פעם לחמורים
שומרים על המשבצת הקטנה שלנו (חלילה שמשהו לא ישתנה בה).
(אהבתם, פרגנו בלייק או תגובה, זה יכול להיות נחמד).
_______________________________________________________
1.איה מאופיין כדמות חמור אפור זקן, בעל אופי פסימי, מלנכולי, מדוכדך ואנהדוני.
