אנשים תמיד אוהבים לראות את עצמים כאינדיבידואלים, פורצי דרך, בעלי חירות מחשבתית מוחלטת שלא מושפעת מהסביבה.
לדעתי גישה זו אינה נכונה.
אולי בעצם כל קיום האנושות עד היום והאבולוציה של המין האנושי נשענת על התארגנות בקבוצות אשר מאפיינות אותנו כחלק מ- לאום/דת/אנג'נדה וכו'.
בהתנהלות החברתית שלנו אנחנו הרבה יותר דומים ללהקת זאבים,
ללהקת הזאבים יש שבע דרגות, זו חברה אשר מאורגנת בצורה מצוינת, שבה כל אחד מבין את הזכויות והחובות שלו.
הניהול לא מתבצע בכוחנית, הכול מאורגן בצורה מדויקת, אף אחד לא מחזיק אף אחד, ומאיזושהי סיבה כולם בוחרים בקיום משותף.
הגדרת הדרגות החברתיות בלהקה כמעט ולא קשורה למין ולגיל מבוגר.
מנהיג – זו הדרגה החברתית הגבוהה ביותר. הוא נושא באחריות על כל הלהקה. המנהיג מחליט החלטות לגבי הלינה, הצייד, ההגנה, הוא מארגן את כולם וקובע את הדרגות בלהקה.
עדיפות לגבי המזון שיש לו, הוא משתמש לפי שיקול דעתו. לדוגמה, נותן את החלק שלו לגורים אם חסר מזון. המטרה שלו לדאוג לכולם, והגורים הם העתיד של הלהקה.
אם מנהיג רעב ואינו מסוגל לנהל את הלהקה, אז כולם יהיו בסכנה, לכן הזכות המועדפת שלו למזון אינה שנויה במחלוקת.
מעניין שלמנהיג עצמו אין זכות הגנה, הרי ברגעי סכנה רק הוא מחליט החלטות אחראיות, ושאר חברי הלהקה רק מבצעים את פקודותיו.
לוחם – בדרגה הזאת יכולים להיות זאבים משני המינים. אם זאת נקבה, אז היא לא אמורה להיות עסוקה בחינוך הצאצאים.
הלוחמים הם הצוות של המנהיג, המספק הגנה ומזון ללהקה.
לוחם בכיר – הוא מארגן את הצייד ואת ההגנה, הוא מועמד לתפקיד המנהיג במקרה של מוות שלו או אי יכולת לנהל את הלהקה.
אימא – זאבה בכירה שיש לה ניסיון בחינוך הגורים. את תפקידה כאימא היא יכולה לבצע כלפי ילדיה, וגם כלפי הילדים של אימהות פחות מנוסות. הולדת צאצאים אינה מגדירה בצורה אוטומטית את הזאבה בדרגת האימא. כמו בכל דרגה, כאן דרושה התפתחות מנטלית מסוימת, יכולת להחליט החלטות הנחוצות לחיים.
אימא בכירה – בעת הצורך יכולה לתפוס את מקומו של המנהיג. אף פעם לא נמצאת בתחרות עם הלוחם הבכיר. את הדרגה הפנויה תופס מי שהכי ראוי, ומסוגל לנהל את הלהקה.
חונך – חונך את הזאבים והזאבות הצעירים, שאינם מועמדים לדרגת הלוחם, הדור הצעיר שגדל. הם נמצאים תחת חסותן של האימהות, מבצעים את ההוראות שלהן, ומקבלים ניסיון בחינוך ולימוד של הגורים הגדלים.
דוד – זה גבר בוגר, שאין לו משפחה משלו והא עוזר לגדל ילדים.
מאותת – מתריע בפני הלהקה על סכנות. את ההחלטות מקבלים חברי הלהקה האחרים.
גור – זו דרגה שישית, אין לו שום אחריות חוץ מלהקשיב למבוגרים, אך מקבל זכות מועדפת למזון והגנה.
נכה – לא באמת נכה, אלא פשוט זאב זקן שמקבל זכות למזון והגנה. הזאבים דואגים לזקנים שלהם
בהרבה מובנים אני רואה את המעגלים החברתיים של הרבה אנשים נבנים בקרוב למודל זה.
אולי פה בעצם נעוץ יצר השליטה הכל כך טבעי?
