מאז שאני קטן ועד עצם היום הזה, אנשים שקוראים אותי או מדברים איתי, חושבים שאני כועס ברמות על, כאשר בעצם אני רגוע.
זה חלק מהיותי שולט טבעי. פשוט סף התוקפנות שלנו יותר גבוה. כשאני נמצא עם אנשים מאד תוקפנים, אני אף פעם לא נלחץ מהם. עניין של רגישות. ראיתם פעם אריות משחקים? אז זהו. פעם חבר שלי ואני נסענו כשהוא עבר את סף המהירות המותרת. שוטר עצר אותו. הוא קילל את השוטר כל כך הרבה, עד שהשוטר התחיל לבכות. הוא לא ביטל את הדו"ח, אבל הוא בכה כמו ילד קטן. חוויה מאד משמחת עבורי.
גם קרה לי שנשלט שטען שהוא אוהב השפלות מילוליות, עבר אצלי חקירה קצרה והוא קיבל כאלה השפלות שהוא פשוט ברח. לכן היום אני יותר רגיש עם עבדים. בוחן את הסף שלהם. מאפשר להם להתרגל לאט לאט לסף יותר גבוה.
לכן, כשאני מביע מורת רוח וזה נראה כמו כעס נוראי, אז לא. הכעס נוראי הוא בעצם אני כשאני רגוע. כשאני לא רגוע, זה יותר בכיוון של לרצוח את כולם ולהשמיד את העולם.
חיוך. נשיקות!