בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Intensive Care

לא כתבתי אף פעם בלוג. עד עכשיו.
כתבתי לנשים שלי. אבל לא לעולם.
כאן מצאתי בפעם הראשונה שהכתיבה של האחרים מעניינת אותי והחלטתי לשתף.
עדיין לא יודע לאן זה יילך.
מקווה שתמצאו בזה עניין. מקווה שגם אני.
לפני 7 שנים. 14 במרץ 2017 בשעה 5:16

לבר עם חברות. 

אמרתי שאני מסיים פגישה באזור ואולי אעבור להביט בה. 

ישבתי עם כוסית ביד וראיתי אותה מדברת וצוחקת. הצצה לחיים שלה בלעדיי. 

על כרטיס הביקור שקיבלתי בפגישה שהיתה לי קודם כתבתי משהו חמוד על כך שאני מתפעל ממנה ושאיני רוצה להפריע וגם בקשה שתטלפן אליי ביום אחר, כך שכל החברות יוכלו להתפעל מהבחור הרומנטי בחליפה שניגש והתחיל באלגנטיות עם היפה שלהן. 

כשרכנתי לאוזן שלה היא הופתעה והזדקפה. ראתה שזה אני ולמרות החיוך הקטן נמתחה. החברות חשבו שאני מציג עצמי בחיוכים כשבעצם אמרתי ״את יפהפיה ואני מת לזיין אותך״. הגשתי לה את כרטיס הביקור וחזרתי לשבת במרחק ממנה. 

כמה דקות.

ביקשה סליחה והלכה להתפנות..

המשימה איתה שבה לחברותיה היתה לא לבלוע עד שמערבבת עם לגימה מהמשקה שחיכה לה בשולחן. 

עמדה בה כמו גדולה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י