בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Intensive Care

לא כתבתי אף פעם בלוג. עד עכשיו.
כתבתי לנשים שלי. אבל לא לעולם.
כאן מצאתי בפעם הראשונה שהכתיבה של האחרים מעניינת אותי והחלטתי לשתף.
עדיין לא יודע לאן זה יילך.
מקווה שתמצאו בזה עניין. מקווה שגם אני.
לפני 7 שנים. 17 במרץ 2017 בשעה 8:06

ישנם חורים שמסודרים בשורה

במרחק קבוע אחד מהשני.

 

יש ביניהם חורים שעימם מעולם לא נפגשתי

כאלה שאני מקווה שאיתם לא אפגש

 

יש את אלה שזוכרים אותי

כי פעם היינו יחד

 

אלה שמקווים שאגיע אליהם

אבל די ריאליים להבין שכנראה

זה לא יקרה

 

ביניהם יש את החורים האלה שמודדים אותי

מסתכלים.. בודקים... ממתינים בסבלנות שאבקר..

ואז אני בא.. והולך

אבל גם כשאני עוזב ועובר לחור אחר

הם יודעים שעוד אשוב

 

במרחק-מה מהחורים האלה

קרוב יותר לאבזם

יש חור שאהוב עלי במיוחד

ותמיד כשאני משתמש בחור הזה

אני המאושר באדם

 

החור הזה הוא החור שלך

 

breath - "יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב" (:
לפני 7 שנים
MidnightM - מקסים
לפני 7 שנים
מקסימום​(שולט) - תודה
לפני 7 שנים
מישלי - חתיכת עמידות יש לחגורה שלך, אם היא שורדת כל כך הרבה תקופות.

ואהבתי מאד את הפוסט!!
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י