שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Intensive Care

לא כתבתי אף פעם בלוג. עד עכשיו.
כתבתי לנשים שלי. אבל לא לעולם.
כאן מצאתי בפעם הראשונה שהכתיבה של האחרים מעניינת אותי והחלטתי לשתף.
עדיין לא יודע לאן זה יילך.
מקווה שתמצאו בזה עניין. מקווה שגם אני.
לפני 5 שנים. 20 בדצמבר 2018 בשעה 15:04

את יושבת על הריצפה ומאוננת מולי.

את מתביישת להיות חשופה כל כך בפגישה הראשונה שלנו. חשה מבוכה אבל שולחת את הידיים כפי שהקול השקט שלי מורה לך. מובכת אבל מוצפת  

אני מבקש שתתחילי לאהוב את הגוף שלך ואת מבצעת. אני שולח את הידיים שלך לטייל על השיער והפנים והצוואר ומשם ללטף את השדיים והמותניים שלך. את מתחילה להניע את האגן ואני מביט באצבעות שלך מלטפות את השפתיים הנפוחות והלחות, מטיילות סביב לדגדגן.

אני נהנה לראות את התנועה המהוססת כשהן חודרות פנימה לתוכך, נהנה גם ממראה אצבע נוספת שאני מבקש שתחדירי מאחור.
אני אוהב לראות את האהבה שאת עושה עם הגוף שלך כשאני מכוון אותך במילים. את התנועות הכמעט אמנותיות שלך, את המכאניקה של הגוף המופלא שלך.

אבל כשהעיניים שלי מטיילות על אוסף האיברים המעוצבים שלך הן מונחות על הפנים שלך יותר מאשר על כל מקום אחר. בפרט מתמקדות בעיניים שלך‎. מנסות לתפוס את רגעי ההנאה, את הקפיצות הקטנות של עונג מתגבר שמשתקף מהן, דרכן ללמוד מה מתרחש בתוכך ועל פיהן להחליט את הנקודה הבאה במסע.   

אני אוהב לראות את הגוף שלך מתכווץ כשהתנועות שלך הופכות מהירות. אוהב את מאמץ השרירים שלך ואת האדמומיות של העור שמצטרפות לנשימות המהירות שלך כשהשיא מתקרב.

אבל אין כמו מבע הפנים שלך והתחנונים שבעיניים שלך כשאת מבקשת להתפרק. אין כמו האכזבה שבהן כשאני מסרב, אין דומה לאושר המוקרן מהן כשאני מאשר.

הגוף שלך רוקד מולי את העונג שלך

אבל העיניים, שם נמצא כל הסיפור. 

isu​(אחרת) - יא מחרמן אחד
לפני 5 שנים
מקסימום​(שולט) - נפלט לי
לפני 5 שנים
isu​(אחרת) - כן ירבו פליטותיך😘
לפני 5 שנים
kasandra​(מתחלפת){jegularis} - חחחח....מקסים
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י