מעבר להרי החושך

אוטובוס שמבריז ושולח את כולנו לחכות לטרמפים באחת הצמתים הכי קפואות בגיזרה. 

זה כזה:

"רק תדחפו לנו מקל, אתם יודעים לאיפה, וכולנו ארטיקים" 

לאט לאט אני לומדת איך לחיות בלי שום חשק או תשוקה. לאט לאט אני כבר לא מחפשת שיאהבו אותי. למען האמת זה די מעצבן אותי שמנסים, כי בשביל מה? אני כבר לא אותה האישה שהאמינה באהבה.
אני נגמלת מהצורך להרגיש נאהבת. עם הגמילה הזאת כמובן נעלמת גם היכולת לאהוב או להביע אמפתיה, אבל אני יודעת שבאמת לאף אחד לא אכפת.

זה לא שהחיים שלי מאושרים ככה. אבל הם רגועים. גם מהרצון לאושר צריך להיגמל. זה קטע מטופש שמכרו לנו בהוליווד. אין באמת איך להשיג את האושר הזה. הסיכוי היחיד הוא לשלווה. אתם יודעים, כמו קו ישר במוניטור... ככה החיים שלי. כבר לא מאמינה שיהיה טוב. רק רוצה שלא יהיה רע.

אני חושבת שאני יכולה לעמוד בהרבה קשיים ומשימות, אבל לא כאלה שנובעים מחוסר אכפתיות. אני מוכנה להתאמץ אם תראה לי שזה חשוב לך. תוכיח לי שלדברים יש ערך גם מבחינתך. תראה שאתה יודע שאני מתאמצת. שאתה שם לב. אני יכולה להתגבר כמעט על הכל, חוץ מחוסר אכפתיות.

אבל לאף אחד לא אכפת...

כבר לא חשבתי שזה יקרה לי. 

אבל אולי זה הקור

הטמפרטורה שנושקת לאפס. 

אולי זאת ההפסקת חשמל... 

פתאום מצאתי את עצמי מדמיינת שמישהו בא לחבק אותי. וכל כך קר לי. והוא כל כך דואג. מוודא שאני בסדר. בודק שאני חמה (הכוונה ל-לא בהיפותרמיה יא סוטים) מכף רגל  ועד ראש. מסתכל במבט בוחן וחצי מודאג. כמו שהמדריך בקורס בדיוק הסתכל כשהוא הדגים גישה לחולה... 

זה לא היה מישהו מסויים. אפילו לא היו לו פנים ברורות. זה פשוט היה מישהו. מישהו כזה שאני הדאגה הראשונה שלו. 

כבר מזמן לא העזתי לדמיין מישהו כזה. אולי זה בא ככה פתאום כי קר לי. 

בעלי הביא לי את הבייבי לישון איתי במיטה כדי שהוא לא יתקרר... אולי גם הוא יבוא הלילה לישון איתנו? 🙏

אבל גם אני חייבת לשים קישור. 

כי אין כמו חריימה ואין כמו גפילטע... 

אני חושבת שמדי פעם זה יכול לעשות טוב למצברוח. 

ומצאתי מקום נחמד לקבל בו מדי פעם קצת אקשן בשביל הנשמה. 

מד"א ירושלים Here I come !

גוגל אתה אכזרי! 

אחרי כל מה שעברתי זאת הכתבה שאתה מציע לי לקרוא?!?!? לך לעזה! 

(לא. אני לא נאנסתי. ואני לא בעד רצח. אבל לא הייתי מתנגדת אם נניח בעלי היה צועק על מי שהציץ לי) 

"ברגע שהוא נושך לך את הפיטמה את ישר מרחיקה אותו מהשד! פעם, פעמיים והוא מפסיק עם זה" 

(קבוצת הפייסבוק של ליגת לה לה צ'ה) 

אז מה הגאון שלי קלט? 

שכשנמאס לו לינוק והוא רוצה כבר לזחול ולשחק ברצפה כל מה שהוא צריך לעשות זה לתת לי ביס, עם עדיפות לשן הכי חדשה וחדה. זהו, ככה הוא על הרצפה בלי להתאמץ.

אני אוהבת שולטים שיודעים מה הם רוצים.  

הוא מנסה להתקרב. לפרוץ את החומה שמקיפה את הלב שלי.

אני מצידי פוחדת.

הרי אני בניתי את החומה הזאת, והיתה לכך סיבה טובה שעדיין לא נעלמה. ואין לי איך לדעת אם הוא מנסה לתקרב כדי לרפא לי את הלב הפצוע או כדי להנחית עלי עוד מכה? 

את נלחמת כמו חיה פצועה...

האמת? אין תיאור יותר מדוייק. כשלחיה יש בעלים שהיא בוטחת בהם ומרגישה בבית אצלם, יש סיכוי טוב שהיא תתן להם לטפל בפציעות שלה, אבל אם אין לה כאלה, לא כדאי לכם לנסות להתקרב.
תיאור מדוייק.

כן, אני יודע. זה את אמרת אותו פעם.

מתגעגעת לימים בהם היית המשענת הכי יציבה בעולם. לימים בהם הרגשתי בטוחה כמו שהכלב של אחי מרגיש אצלו (זוכר כמה זמן זה לקח לו?).