מעבר להרי החושך

ולא מיין.
כן. אני יודעת.
עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן.

זה בדרך כלל לא נגמר טוב.
אבל היום זה יום של ונהפוכו.

ואמן שגם אצלי בלב. 

אז צום ואחריו קריאת מגילה, טיפה של נוזלים ואז הרקדה עד בלי די...
יוצרים מצב צבירה מיוחד.

פחדתי מהיום הזה. אבל השכנות והביחד, ואפילו הצום שלפני, עשו כבר משהו.
אבל עכשיו יש לי מבצע משלוחי מנות לפקד עליו, וכן, הוא מתחיל כבר הלילה...

פורים שמח!

M16

למי שלא הבין.

אמיתי.

+מכשיר קשר.

אני יודעת שמקוצר יותר שווה, אבל הארוך יותר מרשים.

ולא. עוזי לא נמצא פה כבר מזמן.

אתם יודעים, כבר חשבתי שעבר לי הקטע הזה עם השליטה. כאילו, כדי לפצוע את עצמי אני לא צריכה שולט. אני מספיק מוכשרת, ואם זה לא קורה לבד, אני יכולה גם לעשות בכוונה.

עד שבעלי החליט לספר לי סיפור ילדים בהמשכים, ואסר עלי לגעת בספר. סיפור מוכר. מהסוג הזה שכנראה היתה לי ילדות עשוקה כי לא שמעתי אותו עדיין.

זהו. עכשיו אני במתח.

ואני מרגישה מטופש אבל נעים. 

נ.ב

כבר אמרתי לכם שנשק ארוך עושה לי את זה?

רק בהתנחלויות, תורנות שמירה פעם בחודש.

נסו ותהנו :) 

בטח יצא לכם הרבה פעמים להיתקל במורה לתנך שלא מאמין בתנך או באלוקים.

אני מאמינה באלוקים, אבל כמעט אפשר להגיד שיש לי דת נוספת (כמעט): היסטוריה.

מילא מורה לתנך שלא מאמין בתנך, אבל מורה להיסטוריה שלא מאמין בהיסטוריה?!?!? חילול הקודש!!! 

פעם בשיעור היסטוריה המורה שלנו הגיע לויכוח בין היסטוריונים. זה היה לגבי טרומפלדור.

האם הוא אמר או לא אמר.

יש כאלה הטוענים שאמר ויש כאלה הטוענים שהוא רק סינן קללה ברוסית. 

והמורה שלנו אמרה שאותה לא מעניינת ההיסטוריה (!!!) היא רוצה שנחשוב שטרומפלדור אמר "טוב למות בעד ארצנו" כי זה מה שיהפוך אותנו לבני אדם טובים יותר. 

אין ספק, זה היה אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי. אם כי עד היום אני הופכת בו ומנסה להבין עוד...

אני אוהבת אמת אני. וזה שיעור חשוב.

בטח יצאתי מה זה משביתת שמחות... 

אז לא. 
כאילו כן. 
ולא.

לא יודעת איך להסביר את זה. פשוט התחושת ריקנות שמתלווה לא פעם להנגאובר, אז כזאת אני לא רוצה. 

גם לא המקבילה שלה ללא אלכוהול.

ואני יודעת שהיא לא חייבת להגיע.

והשמחה והבלגן יכולים להרים אותי לגבהים בלי לזרוק אותי אחר כך לרצפה.

זה בסדר גם אחרת. כבר כתבתי, בפורים, עיצומו של יום מכפר. אבל בכל זאת, מי שטעם פעם יין הונגרי, או פורים אחר, אותו לא יטעו עוד לעולם...

פורים

אני יודעת.

בטח רובכם חושבים שפורים זה הזמן שבו מותר לדתיים לדפוק ראש ועוד להגיד שזאת מצווה. 

אבל איך אומרים אצלנו? 

מי שטעם יין הונגרי אותו לא יטעו כבר לעולם.

אז פעם, בתנאי חממה, לפני שהמשלוחי מנות הפכו למבצע לוגיסטי מורכב, כשלא הייתי צריכה לשמוע מגילה בסבב ב או ג, פעם טעמתי מפורים באמת. 

זה היה פורים נשגב שכזה. 

לא זוכרת הרבה. הייתי ערה אז יותר מ24 שעות ברצף, עד שב12 בצהריים דחפו אותי למיטה לשעתיים, וקמתי חדשה לסעודת פורים. 

היה מיוחד ושמח, ובעיקר קרוב לקב"ה.

כל כך קרוב וכל כך מתוק... 

בכיתי אז. 

לא בטוחה אם משמחה או מעצב. 

כנראה שפשוט מרגש.

היום אמרתי לבעלי שפורים זאת חתיכת עבודה רוחנית, ואני לא בטוחה שאני מוכנה. 
את יודעת, הוא ניסה לעודד, על יום הכיפורים יש דיון אם עיצומו של יום מכפר, או שצריך גם לחזור בתשובה, אבל על פורים אין דיון. זה ברור לכולם שעצם היום מכפר.

לא יודעת אם זה מרגיע אותי או לא.

בסך הכל כבר פיספסתי הרבה פורימים. וגם השנה אני כנראה אפקד על מבצע משלוחי מנות וסעודת פורים וילדות שצריכות להתחפש ולאכול ממתקים כדת, אבל בלי לתת לעודפי הסוכר לעלות להן לראש (תנסו פעם ילד שיכור  בגיל צעיר זה עובד גם עם סוכר. חוויה מעניינת אם כי מפוקפקת למדי). בעלי לא משתכר. הוא מתבסם. אבל זה הופך אותו לעייף. כאילו, מי לא עייף מפורים? 

ובכלל אסור לי אלכוהול, אבל בכל זאת, הייתי רוצה לטעום שוב מה"יין הונגרי" ההוא. נראה לי שאמצא שם התחלה של תשובה...

איך אומרים אצלנו? שנזכה.

אני לא ברסלברית. הרב קוק אמר שלא נהיה קוקיסטים, ושבכלל, נהיה אנחנו ולא מישהו אחר, אבל רק בשביל המשל:

https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2510

הרופא שיניים והנסיכה שלי.

היא מתה מפחד ומתה עליו.

והוא לא שוכח להזכיר לה כמה היא נסיכה ואלופה ומעולה.

כמעט רציתי להתחלף איתה :)

שולטים, תלמדו.

היום אלוקים בא לבקר אותי בעבודה.

או לפחות זאת ההרגשה שהבוס שלי נתן לי לגבי קודמתי בתפקיד.

אז היום היא הגיעה לבקר. מתוקף תפקידה החדש.

הבוס לא היה, אבל אני פחדתי והתרגשתי ממש.

היא דווקא איחרה. וחייכה. ואמרה שממש שדרגתי את התוכנית ושהכל מקסים. 

ואז הבוס הגיע, ומייד מצא על מה להעיר. 

"הם פשוט מושכים פשלות. הם כאילו ממש מבקשים את זה." לחש לי אחד הקולוגת של ההיא. "אל תקחי קשה. ככה זה כל הבוסים". 

מסתבר ש"בשמיים" מקבלים לעבודה רק אנשים טובים, לא?

אחרי פסח צפוי גם ביקור של אל מהמיתולוגיה הרומית. לפחות אני יודעת שהוא מהסוג האנושי... 

(הוא לא מחזיק מעצמו אל, וזה מה שהופך אותו לכזה)

יהיה מעניין.

יש למה לצפות.

אולי היא מטומטמת לאללה, אני לא לגמרי שפויה עכשיו. אבל שיהיה. 

בזה שבערך חצי מהזמן אסור לבעלי להשתמש בי, אולי מאותתים לי מהשמיים שאני צריכה למצוא לעצמי גם ייעוד אחר בחיים. 

רק שקשה לי לחשוב על משהו אחר שאני יכולה להיות יעילה בו. 

אני חושבת שאני צריכה מישהו שילחץ עלי ויפוצץ אותי כמו חצ'קון. אני אשפריץ החוצה את כל המוגלה והג'יפה שיש לי בפנים. אחר כך יירד קצת דם, הוא ינגב אותו באלכוהול שישרוף מאוד אבל ירפא את הכל. 

בסוף אולי תשאר לי צלקת קטנה, אבל זה כבר לא יכאב שם יותר...