לפני 3 שנים. 5 בדצמבר 2020 בשעה 21:07
אני נשואה לגבר טוב לב. יפה. חכם. רגיש. אוהב.
אבל הוא אוהב את אבא שלו.
ובתחרות הבלתי אפשרית הזאת אבא שלו תמיד מנצח.
ואל תגידו לי שזאת לא תחרות. מאז שאבא שלו פגע בי אני בתחרות.
מלחמה.
וכשאבא שלו מנצח המילים היפות שלו נעלמות. הוא פעם היה כותב לי שירים. ומכתבים עמוקים ויפים כל כך... וכשאבא שלו מנצח יוצאות לו בעיקר מילים תקיפות ומפולפלות. כמו של עורך דין ממולח. והרוך שלו נעלם. והעיניים היפות והטובות שלו משתנות.
וכל הדאגה וההכלה וכל החמלה וכל האהבה... כולן נעלמות כמו אל תוך חור שחור. ויוצא ממנו רק דבר אחד: "נוסע עם הילדים שלו לאבא,שלו ולא אכפת לו מכלום" ורואים שבאמת כבר לא אכפת.
ואני מפוחדת ושבורה. וכל כך זקוקה לאהבה והגנה.
אבל הגנה ממישהו אחר? איך אישה נשואה בכלל יכולה להרשות לעצמה? ואני התחתנתי עם איש כל כך טוב...
כל כך טוב.
אבל הוא אוהב את אבא שלו
😥
