סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 3 שנים. 22 בדצמבר 2020 בשעה 4:24

קמתי מוקדם

השמש קמה קצת מאוחר הבוקר

ויחד עם העננים שרתה הבוקר אפילה ברוכה. 

חושך

כמו שמיכה רכה ונעימה 

מסתירה אותי מהעולם ואת העולם ממני

כל כך הייתי רוצה להישאר ככה. 

נסתרת. מוגנת. 

 

אמרת שכדאי לקלף את השכבות הגנה  

וקילפתי קצת

ואני חשופה ופגיעה עכשיו  

ויודעת שהוא יפגע בי. 

הוא כבר הודיע לי  

הוא לא עושה את זה מתוך רוע. 

הוא פשוט לא מבין ולא רואה... 

 

נכנסנו למנהרה וכשיצאנו השמש הצליחה קצת להתגבר על העננים. 

ואני שפשפתי עיניים מסונוורת ורציתי לחזור ולהתחבא. אבל איפה?

סבלנות​(אחר) - שמקלפים את שכבות ההגנה מוודאים שהסיבה בטוחה יקירתי
לפני 3 שנים
מבולבלת88{נשואה} - אף פעם לא תהיה לי סביבה בטוחה
לפני 3 שנים
סבלנות​(אחר) - סביבה בטוחה זה משהו שאת יוצרת למען עצמך זה לא משהו שפשוט נכנסים אליו
לפני 3 שנים
מבולבלת88{נשואה} - מבינה.
אבל לא תהיה לי כזאת.
בשביל לבנות אחת צריך מעט שלווה וביטחון עצמי. וכנראה שלא יהיו לי.
לפני 3 שנים
סבלנות​(אחר) - אם יש משהו אחד חשוב שאנחנו יודעים מימי קדם שזה גם אם מישהו לא מאמין בעצמו שהמשימה גדולה ממנו הוא מתחיל בצעד הראשון. תמיד זה לבד תמיד זה בחוסר אמונה. משה למשל...
לפני 3 שנים
סבלנות​(אחר) - כן ההוא מהתנך
לפני 3 שנים
מבולבלת88{נשואה} - משה פעל בעיקר אחרי שאלוקים דיבר אליו. והוא גדל בארמון של מלך מצריים.

ואצלי בכל מקרה הסיפור אחר ולא קשור. אני בעצמי מוותרת על האפשרות לסביבה בטוחה.
לפני 3 שנים
סבלנות​(אחר) - זה לא משנה איפה הוא גדל עובדה שפקפק בעצמו. וגם אחרי שאלוהים ציווה עליו עדיין פקפק וביקש מול פרעה ובמסע במדבר הוכחות כל הזמן. פשוט אלוהים האמין בו והוא מצא את הארץ המובטחת. זה הכל
לפני 3 שנים
מבולבלת88{נשואה} - אלוהים האמין בו ועוד דיבר איתו.
איפה אני ואיפה הוא.
וגם אם אני מאמינה בי, החיים מאלצים אותי לבחור בדרך המפחידה והכואבת.
לפני 3 שנים
spankindan​(שולט){Pitzki } - סליחה שאני מתערב בדיון לא לי, אבל בשלוש תגובות שונות ענית לא, לא ולא.
לא מגזימה קצת לגבי עצמך? הנה, נתתי לך את הצ'אנס לענות לי "כן".
עשי זאת וגם זו תהיה התחלה :).
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י