קמתי מוקדם
השמש קמה קצת מאוחר הבוקר
ויחד עם העננים שרתה הבוקר אפילה ברוכה.
חושך
כמו שמיכה רכה ונעימה
מסתירה אותי מהעולם ואת העולם ממני
כל כך הייתי רוצה להישאר ככה.
נסתרת. מוגנת.
אמרת שכדאי לקלף את השכבות הגנה
וקילפתי קצת
ואני חשופה ופגיעה עכשיו
ויודעת שהוא יפגע בי.
הוא כבר הודיע לי
הוא לא עושה את זה מתוך רוע.
הוא פשוט לא מבין ולא רואה...
נכנסנו למנהרה וכשיצאנו השמש הצליחה קצת להתגבר על העננים.
ואני שפשפתי עיניים מסונוורת ורציתי לחזור ולהתחבא. אבל איפה?
