מותר לכתוב פה משהו לא מקובל? משהו חתרני ומעצבן?
אני אכתוב.
רק אל תקחו אותו אישית.
מדברת פה על החיים שלי ועל הפער בינם לבין המציאות. איפושהו בפנים בפנים, מאמינה שיש משהו במציאות של היום. למרות שהיא הפוכה ממני... בטוחה שהיא באה לתקן פה משהו.
"תאר לך שהגשם היה מלמטה למעלה
תאר לעצמך מה יכול היה להיות
לא היו עוזרות שום מיטריות
בשמיים היו צומחות פיטריות
תאר לעצמך מה יכול היה להיות .....
תחשוב בגדול תחשוב עם חיוך
אם הגשם היה הפוך
מן הסתם אנשים היו מתחילים
ללכת על הידיים
בשמיים היו ניקוות שלוליות
תאר לעצמך מה יכול היה להיות..."
השיר הזה, של אבנר שטראוס, שהופיע ככה בעיתון מקומי זיעזע אותי.
אני מהדור הישן.
לדמיין עולם הפוך עושה לי רע.
אולי זה כי אצלנו, האנשים העתיקים, הגשם מסמל את השמיים. את השפע שיורד מאלוקים אלינו. ואנחנו האדמה שמצמיחה.
אולי זה כי הגשם מסמל את ההשפעה של הגבר על האישה, והעולם שלנו כל כך מבלבל גם בנושא הזה...
מים שמגיעים מהאדמה מזכירים לי את הסיפורים על המבול.
ובעולם מבלבל שכזה, מתחשק לי גם להתכנס לתוך תיבת נח משלי.
ושכולם יחיו איך שנוח להם.
כבר לא יבוא שוב מבול.
רק לי לעצמי מתחשק עולם ברור ומסודר של אדמה ושמים, אלוקים ואדם, של גבר ואישה ושל מים.
