לפני 3 שנים. 7 באפריל 2021 בשעה 9:27
זה נורא להגיד, אבל לפעמים אני מקנאה במי שיש להם כאב אובייקטיבי. משהו שכולם מסכימים עליו שהוא נורא ויש לאנשים האלה לגיטימציה לכאוב ולהתאבל. ואני? אני בוכה על שטויות. על דברים לא חשובים. אני סתם נשברת מכלום. אחת המטפלות שהייתי אצלה צרחה עלי את זה: "פרופרציות מבולבלת, פרופורציות".
ואני נשברת. ואז עוד יותר נשברת מזה שנשברתי בלי סיבה אמיתית. משטות. שאני סתם בכיינית. שאני רגישה. עשויה מזכוכית דקה ולא שווה כלום.
