לפני שנתיים. 30 במאי 2021 בשעה 20:23
אולי קשה לי כי לרגע הרגשתי איתו עטופה ומוגנת. ואפילו אהובה.
ועכשיו כשהתרחק, אני שוב מרגישה את ההפך. וזאת מילה שפוחדת להגיד. אבל עכשיו אני שוב זאת שאין מי ששומר ומגן עליה. ואני יודעת שאנחנו כבר בשנת 2021 ונשים בימינו לא זקוקות לגבר שיגן עליהן. אבל אני זקוקה לזה. זה לא צורך פיזי. אולי פיזית אני יכולה להגן על עצמי. או באמת למה שמישהו שבכלל נמצא רוב הזמן רחוק יוכל להגן עלי יותר? זה משהו אחר. ולא יודעת אם כולן ככה, אבל אני זקוקה לזה.
ואפילו המקום הזה של להיות זקוקה הוא מפחיד ופגיע.
בא לי לברוח מהבלגן הזה של פה. יודעת שאתה עובד על החללית. תוהה אם אני זקוקה לחללית או למכונת זמן. אולי גם וגם?
