והיום לקחתי חופש.
צריכה להתחסן. וללכת למס הכנסה...
וגם ה1 בספטמבר היום.
וזה קצת כמו ראש השנה מבחינתי.
אומרים שהתחלה של משהו קצת קובעת להמשך. לכן בתחילת עונת הגשמים מתפללים תפילה מיוחדת על גשם. בתחילת שנה אוכלים סימנים לשנה טובה. ורושם ראשוני...
אז כמו ראש השנה זה יום חג ויום דין ביחד היום. אז מקווה להספיק להתפלל.
לפני בערך חודש גייסו אותי מחדש למלחמה המטורללת הזאת. לא היו לי המון חודשים "על אזרחי" ועכשיו שוב הפסקתי כמעט הכל וחזרתי למערך קורונה.
אתמול דגמתי בדיגום מהיר חברת כיתה של הבת שלי.
היא יצאה חיובית.
לא אמרתי לילדה עד שהמורה שלחה הודעה להורים.
ההרגשה היתה מצד אחד שמחה, שעזרתי למנוע בידוד של כיתה שלמה, אבל מצד שני... זה בעיקר מרגיש מזופת להיות זאת ששלחה את ההודעה שהילדה עם קורונה.
כתבתי להם אחר כך. (מי שמכיר אותי יודע שאני כמעט תמיד רק כותבת) שלא ישכחו לעשות pcr ושצר לי שהייתי שליחה לזה.
אז בראש השנה ללימודים מתפללת לשנה טובה ומוצלחת. הרבה בריאות והצלחה לילדים שלנו. כל כך מגיעה להם שנה טובה.
שלחתי שנה שעברה, אבל זה עדיין עושה לי מחנק בגרון ודמעות בעיניים.
שתהיה לנו שנה טובה
