אתם יודעים, יש כל מיני מקומות מוקפים בכל מיני גדרות. בית ספר מוקף בגדר. וגם בית כלא. וגם מחלקה סגורה. וגם היישוב בו גדלתי (היא חדשה אצלם).
ההבדל הוא כמובן אם אנחנו מנסים למנוע ממישהו להיכנס או מנסים למנוע ממישהו לצאת. זה משנה את הכיוון של הגדר ואת הצד עליו מונח התייל.
פעם ראיתי בית ספר תיכון ועל ידו בית ספר יסודי. הגדרות סיפרו סיפור הפוך. מתלמידי התיכון ניסו למנוע לצאת מבית הספר. לתלמידי היסודי רק ניסו לתת הגנה מפני מי שבא מבחוץ...
אז אני זקוקה לחומות. גדרות.
כדי לפרוח בתוכן בביטחה.
ההבדל מבחוץ נראה דק כל כך. רוב האנשים בכלל לא ישימו לב.
ומי שלא שם לב, מוטב שלא יניח את הגדר.
נו. צריך גם שיר, נכון?
אז הנה חומות שלא ידעו איך להניח אותן:
(ההמנון של כל מי שעבר את מערכת החינוך בישראל, נכון?):
והנה עוד שיר. על אחרית הימים. שלא נזדקק עוד לחומות. אבל אנחנו עוד לא שם: