לפני שנה. 28 בספטמבר 2023 בשעה 17:38
הנה. אני שוב כאן.
לא בטוחה שזה סימן טוב.
כמעט בטוחה שזה לא.
אני יודעת שאפשר להיות כאן ולחלוק חוויות טובות ומצמיחות. אבל איכשהו אני מגיעה לכאן בעיקר כשזה המקום האחרון שלי שעוד מותר בו לנשום, וגם זה רק קצת.
אז שוב אבודה ושוב מבולבלת.
היום ממש הייתי צריכה לעצור את עצמי כדי לא להשחיל איזו בדיחה צינית.
אני שונאת את מבולבלת הצינית.
אדם טוב גרם לי לוותר על הציניות ואני מקווה שלעולם לא אחזור אליה. שלעולם לא אזדקק לה שוב.
מאחלת לעצמי שיום אחד אכתוב פה רק דברים טובים. על חוויות נעימות ומצמיחות (גם אם פיזית כואבות 😇).
עד אז, תזכירו לי שאני לא אוהבת ציניות?
ונעמי שמר, לא בשיר הקלאסי לחג, סתם כי בא לי:
תהיו אופטימים, טוב?
