לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 7 חודשים. 28 בספטמבר 2023 בשעה 17:38

הנה. אני שוב כאן. 

לא בטוחה שזה סימן טוב. 

כמעט בטוחה שזה לא. 

 

אני יודעת שאפשר להיות כאן ולחלוק חוויות טובות ומצמיחות. אבל איכשהו אני מגיעה לכאן בעיקר כשזה המקום האחרון שלי שעוד מותר בו לנשום, וגם זה רק קצת. 

 

אז שוב אבודה ושוב מבולבלת. 

היום ממש הייתי צריכה לעצור את עצמי כדי לא להשחיל איזו בדיחה צינית. 

 

אני שונאת את מבולבלת הצינית. 

אדם טוב גרם לי לוותר על הציניות ואני מקווה שלעולם לא אחזור אליה. שלעולם לא אזדקק לה שוב. 

 

 

מאחלת לעצמי שיום אחד אכתוב פה רק דברים טובים. על חוויות נעימות ומצמיחות (גם אם פיזית כואבות 😇). 

 

 

עד אז, תזכירו לי שאני לא אוהבת ציניות? 

 

ונעמי שמר, לא בשיר הקלאסי לחג, סתם כי בא לי: 

 

תהיו אופטימים, טוב? 

בס ד - היי, אולי תפתחי בלוג גם במקום אחר? אולי במקום אחר, שם לא יהיו לנו רגשות אשם להכנס לאתר כל פעם
לפני 7 חודשים
מבולבלת88{נשואה} - קשה לי לחשוב על מקום אחר.
בכולופן אל תכנס בגללי. באמת שלא.
לפני 7 חודשים
מביט החוצה - מקווה בשבילך שתצאי מן הבלבול והבאסה.
תחזרי להיות אופטימית ותרגישי שהחיים חוזרים לחייך אלייך.
אל תתני לשיפוטיות השיטחית שהמקום שאת מוציאה קיטור הוא מקום לא ראוי.
בהצלחה שולח לך חיבוק וירטואלי
לפני 7 חודשים
מבולבלת88{נשואה} - אין לי בעיה עם המקום בו מוציאה קיטור. פשוט עצם הצורך להוציא קיטור (ועוד בפומבי) מעיד על מצב לא טוב. לפחות ככה זה אצלי

תודה
לפני 7 חודשים
דוג'ו מאסטר - היי..
מותר. יותר להרגיש צורך, מותר להרגיש מבואסת, מותר להוציא קיטור, מותר להרגיש חרא. אם הכל היה דבש ושושנים היינו מתים משעמום..
קחי נשימה רגע לפני שאת ממשיכה ותחזרי לחייך
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י