מעבר להרי החושך

זהירות - ארוך! בלי ששאלתי את בן דוד שלי, הוא שלח לי תשובה, מהי חרות ומהי עבדות. אני מאוד מקווה שאף אחד מהבני דודים שלי לא קורא אותי פה באתר... (ואם כן, תשלחו לי ד"ש בסמס בבקשה) אז מה זאת חרות, לפי הרב קרליבך: תורה לשביעי של פסח: אומר ר' שלמה קרליבך זצ"ל: מה באמת קרה בקריעת ים סוף? איך נתגלה שהקב"ה ממש מולך בכל? אחרי שבני ישראל עברו את ים סוף, מספרת לנו התורה: 'וישב הים לפנות בוקר לאיתנו'. כלומר, הים חזר למצבו הקבוע. הוא שוב היה למים. אבל חכמינו אומרים משהו לא ייאמן: אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו. כשבששת ימי בראשית ברא הקב"ה את ים סוף, הוא עשה עמו תנאי: אני בורא אותך, בתנאי שביום השישי של פסח בלילה, כשיגיעו בני ישראל לחוף שלך, אתה תיפתח ותיתן להם לעבור. אני עושה אותך מים, בתנאי שכשיבואו בני ישראל תהיה מוכן להיהפך ליבשה… הקב"ה עושה תנאים, לא רק עם הים. הקב"ה עושה תנאי עם כל אדם בעולם. הקב"ה אומר לכל אדם: 'יבוא רגע בחיים שלך שתוכל להציל חיים של אדם אחר. יבוא רגע שבו תוכל לעשות את הדבר הגדול ביותר. ואולי לא בראתי אותך אלא עבור הרגע הזה. לכן אני מתנה עמך: כשיבוא הרגע הזה תצטרך להיות מוכן לעשות הכול, ואפילו להיות משהו שאתה לא. אתה מה שאתה – זה נכון. אבל אני קובע אתך תנאי. והתנאי הזה חיוני לרגע המכריע בחייך: כשהדבר יתבקש ממך, תצטרך לוותר על מה שאתה. תצטרך להיות מוכן להיות מישהו אחר. אם אתה ים, תהיה יבשה. תהיה כל דבר בעולם… זה הסוד הכי עמוק בחיים: נכון, בדרך כלל אני צריך להיות מה שאני. אבל ישנם רגעים בהם אני צריך להיות גם מה שאני לא… אם אתה אוהב מישהו מאוד, מהו המבחן האמיתי? המבחן הוא: האם תהיה מוכן להשתנות עבורו, ולו לרגע אחד? עכשיו תשמעו: מה קורה לך אם אתה מסרב להשתנות? אתה יכול לומר: 'או קיי, לפחות אני מה שאני.' אבל אתה טועה. האמת היא שאתה כלום. אתם שומעים מה אומרת התורה? רק כשהים עמד בתנאי שלו – להיהפך ליבשה, רק אז הוא 'שב לאיתנו', לכוח שלו. לפני כן, הקיום שלו כים לא היה איתן. עכשיו הוא איתן! זה כל כך עמוק, אתם יודעים. מתי אתה באמת מה שאתה? רק כשאתה יכול להיות כל דבר עבור מישהו שאתה אוהב. בקריעת ים סוף נקבע משהו כל כך עמוק בעולם, במים, בכל הטבע: היכולת להשתנות כדי למלא את רצון ה'. זהו עומק החירות. היכולת להיות כל דבר בעולם עבור השני ועבור הקב"ה. וזה גם העומק של מלכות ה'. אין שום דבר בעולם שלא יכול להשתנות כדי לקיים את רצון ה'. (מתוך 'לב השמים' – פסח) ואני רק תוהה מה קורה אם זה לא רק לכמה שעות, ואיפה עובר הגבול הדק בין ה"להחמיץ" את עצמי, לבין להיות בת חורין, לבין שילוב הזוי של הכל.