לפני 8 שנים. 12 באוגוסט 2016 בשעה 16:27
כנראה שבמוצאי שבת אני אצום.
צום של מעט יותר מ24 שעות.
פעם דיברתי עם חברה לא דתיה על הצום הזה.
ביום כיפור היא לא צמה.
אבל בתשעה באב כן.
כי יום כיפור זה בין אדם לאלוקים, ולה יש דברים אחרים ודרכים אחרות לדבר איתו.
אבל תשעה באב...
תשעה באב זה משהו לאומי.
לא. לא עניין אותה מה עשו בבית המקדש. עניין אותה שבית המקדש היה סמל לחופש של העם שלנו, וחופש הפולחן, ושאומות אחרות גזלו אותו ממנו.
אבל גם שזה לא היה רק באשמתם.
זה היה באשמתנו, אנחנו והמריבות שלנו.
את מבינה, היא הסבירה לי, זה יום של חורבן לאומי שהגיע בגלל שנאת חינם. אם אנחנו לא רוצים שההיסטוריה תחזור על עצמה, חייבים לתקן את זה.
השתדלתי להבין.
המשכתי לדבר איתה גם כשהסבירה לי שהיא מאמינה בכל המיתולוגיה של הקורס מבוא לארכאולוגיה קלאסית (ותאמינו לי שזה הרבה חומר)
והמשכתי לאהוב.
פשוט כי אני לא מאמינה שיש דרך אחרת.
בכלל, אני מאמינה שאם לא נלמד מההיסטוריה, היא תאלץ לחזור על עצמה. צודקת החברה שלי.
אז אם שום דבר לא יקרה עד אז, כנראה שבמוצ"ש אתחיל לצום למעט יותר מ24 שעות, אם ארגיש טוב, אשתדל גם לעשות קצת חשבון נפש. וקצת ללמוד היסטוריה, רק כדי לא לתת לה לחזור על עצמה.
אגב, זה לא רק הצום.
אנחנו עם מזוכיסטי שנהנה למתוח את קצה גבול היכולת.
החלק הקשה בסיפור זה לשרוד שלושה שבועות (!!!!) בלי מוזיקה.
אה... אבל את זה מותר לשמוע:
תודה באמת.
(כן. אני יודעת, יש מנגינה הרבה יותר מוכרת, וביצוע של רונה קינן, אבל במנגינה הזאת יש משהו יותר נוגע, לא? או שמשהו השתבש אצלי אחרי כל כך הרבה זמן בלי מוזיקה?)
אז שבת שלום לכם
נצלו את הסופ"ש-ראשון ללמוד היסטוריה
ותהנו!
