בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 7 שנים. 8 באוגוסט 2016 בשעה 12:41

לפעמים בא לי להיות כמו יונה.

 
 
לא, לא הזאת עם הכנפיים.
הזה עם הדג.
 
 
 
 
פשוט לברוח מהמשימה שהוטלה עלי.
לרדת לים ולשכוח מהעולם.
 
 
ואולי אז
גם לי אלוקים יתן איזושהי תזכורת
ואיזו סיבה
להמשיך במסע
ובשליחות הקשה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ועד אז, מישהו במקרה נוסע תרשישה?
מפתח מאסטר​(שולט) - אני נוסע ירושלימה... זה בדרך?
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - לכל מקום שאליו אני הולך...

במקרה שלי ירושלים זה בדרך. אבל אתה בטח לא בא מהכיוון... B-)
לפני 7 שנים
בודק - אפשר לראות את סיפור יונה כמשל לאדם הנבקש צמצא שקט ומרגוע מכל המציאות הסטבבת ומקיפה אותו ואולם מה שקורה שהמציאות כופה עליו הר כגיגית ומשליכה אותו אל ים הנסיונות
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - נראה לי שהשליחות שיונה נשלח אליה כאבה לו. היה לו קשה להכיל אותה. אז הוא ברח. ומה שקרה לו זה מה שקורה למי שבורח מהמהות והשליחות שלו...

לפני 7 שנים
בודק - אין ספק שאפשר להשקיף על יונה בכמה וכמה היבטים. וניכר שהשליחות היתה קשה עליו. יש שטוענים שהוא לא רצה להכיר במושג התשובה. כי לדעתו הנפש החוטאת היא תמות. וכביכול האל הראה לו שלא מיתן להתקיים בלי החסד ולפיכך כל הנסיונות הללו שבאו עליו עם צל הקיקיון ועם הדג. יש שאף מצאו לכך רמז בשמו יונה בן אמיתי שזה לשון אמת. הבחינת יקוב הדין את ההר
לפי היבט זה אפשר להבין מדוע ההפטרה זו שולבה ביום הכיפורים לךני תפילת הנעילה
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י