לפני 7 שנים. 25 באוקטובר 2016 בשעה 20:25
אחרי החגים שמח!
אני יודעת שנעלמתי. החלטתי לשבור שיגרה וזה כלל לוותר על חלקים גדולים ממנה.
וחוץ מזה שלא היה לי זמן לנשום, לחשוב או להיות אני. אני אוהבת מצבים כאלה. מחנה או טיול או איזו משימה חשובה ודורשת... משהו שממלא אותך לגמרי ולא משאיר לך איך להיות משהו אחר.
אבל אני לא חושבת שאפשר לחיות ככה. בסופו של דבר אדם רוצה להיות הוא, וגם במערכת שסוחטת אותו עד הסוף הוא יצטרך למצוא איזה ביטוי עצמי או איזו אמירה אישית, כדי שהוא יוכל להמשיך לתת את כל כולו.
אבל היה כיף קצת לזרוק את כל מה שאני הצידה לשבוע שבועיים, ולחיות אחרת. הנחיתה קשה. אבל ככה זה... בסוף צריך לנחות. הלוואי שאצליח לקחת איתי משהו מהימים הקשים והמופלאים האלה. משהו להמשך הדרך.
חורף בריא וטוב!
נ.ב, היד שלי... אני לא מגיבה כרגע להודעות. אבל אני עוד חיה.
