לפני 7 שנים. 8 בנובמבר 2016 בשעה 12:58
אני צריכה שהוא ישים לב.
שיקרא את המצב שלי וידאג לי בהתאם.
אני במצבי כבר מזמן לא יכולה להבין איפה אני או מה עובר עלי.
הוא חייב לעשות את זה. אני כל כך תלושה ומבולבלת, ועד שאני מבינה איפה אני זה כבר מאוחר מדי.
תמיד זה היה מאוחר מדי.
ככה נפגעתי. עד שהבנתי שאני צריכה לדאוג לעצמי כבר היה מאוחר מדי...
והוא. הוא רוצה לדאוג.
אבל אני כל כך מסובכת, שהוא מפחד לנסות לקרוא.
אז ככה אני חיה בינתיים.
תלושה
מחכה שיהיה לו כבר אומץ
שלא יפחד לקרוא, אבל שיקרא נכון
כי אני כבר לא רואה ולא מרגישה כלום
אפילו לא אותי.
גם ככה אני בידיים שלו, אז למען השם שיעשה עם זה משהו!
